לא מוכן לישון ומקיא

שלום קרן,
מאחר וברור לך בעצמך שמדובר במניפולציה, הרי שהפיתרון הוא בכך שלא נכנעים לה. ככל שזה לא ישיג את מטרתו המוטיבציה להמשיך ולבצע זאת תרד. צריך לשבת לידו, אבל בלי להתרגש, לתת לו לסיים את ההצגה עד שיתעייף ויירדם. כך כמה לילות עד שיבין שהוא לא משיג שום דבר בכך.

סמדר, תודה שענית לי.
אך לצערי זה ממש לא פשוט אנחנו נמצאים בסרט הזה למעלה מחודש.
מתן לא מוכן אפילו שאני יישב לידו. אני מנסה כל ערב, אני מביאה כסא ויושבת לידו, הוא מבקש שאני יוציא אותו ומתחיל לבכות. לא עוברות 2 דק' והוא מקיא בכוח. הוא אפילו דוחף אצבעות ע"מ להקיא.
אני חושבת שעצם זה שאני מוציאה אותו מהמיטה בזמן שאני מנקה אותו ואת החדר- זה מבחינתו ניצחון.
אני באמת חסרת אונים

שלום קרן,
אכן זה מסובך. חשוב לי להבין יותר איך זה הגעי למצב הזה ואיך פועלים אצלכם הרגלי השינה וההשכבה. אשמח אם תוכלי לפרט קצת יותר.

עד לפני שלושה חודשים מתן היה מתעורר בלילה לאכול בקבוק. לעיתם אפילו פעמיים בלילה.
מאחר והוא לא ממש אוכל אצלי אוכל אחר החלטתי להמשיך עד לשלב הזה לתת לו בקבוק.
כל תהליך ההשכבה באותה תקופה ( בה קיבל בקבוק בליליה) היה סביר - היינו משכיבים אותו לישון עם בקבוק, הוא היה מיילל קצת משחק במיטה ובערך אחרי חצי שעה נרדם.

לפני שלושה חודשים החלטנו בעלי ואני להפסיק לתת לו בקבוק בלילה.
עברנו 4 לילות ללא שינה אשר בסופם שכרנו השתלם. תהילך ההשכבה נשאר כפי שהוא.

* חשוב לי לציין שישנה רוטינה בתהליך ההשכבה : ארוחת ערב, מקלחת ושינה עם בקבוק.וברקע מוזיקה נעימה.

בחודש וחצי האחרונים שעת ההשכבה הפכה להיות בלתי נסבלת, זה התחיל בבכי, היינו נכנסים מידי פעם לחדר לומר לו שאנחנו כאן, אפילו התחלנו להדליק אור במסדרון. כשזה החיל להחמיר, בעלי נשאר בחדר שלנו ע"מ שמתן יראה אותו. והמצב רק החמיר.
הוא התחיל להקיא מהבכי. "וראה כי טוב" מוציאים אותו מהמיטה. ועכשיו כשהוא רואה שאנחנו לא מתייחסים הוא פשוט דוחף אצבעות ומקיא.
בלילות האחרונים ניסיתי לשבת לידו אבל הוא בוכה בהיסטריה שאני יוציא אותו וגורם לעצמו להקיא.

אני מוצאת עצמי כל ערב באותה סיטואציה מעייפת.
בבקשה עזרי לי אני נואשת

שלום קרן,
תראי, יכול להיות שהתשובה שלי תהיה חלקית מדי בשלב הזה ותצטרכו לפנות לייעוץ יותר מסודר.
מה שאני מבינה כרגע, זה שיש קושי בקשר ביניכם לתינוק, שמתבטא בין השאר בעניינים "אוראליים" (וסליחה על השפה הפסיכולוגית), כלומר של אוכל (אכל רק מבקבוק עד לא מזמן) והקאה.
יכול להיות שמשהו לא היה די הדרגתי במעבר בין קשר שמשאיר אותו תינוק (לא אוכל כלום חוץ מבקבוק) לבין דרישה שיירדם לבד. יכול להיות, זו רק השערה שלי. קודם כל אני מציעה ללוות (יכול להיות שאתם עושים את זה) במילים את כל התהליך, כולל אולי סיפור לפני השינה. נראה שהילד כועס שמשאירים אותו לבד ואין לו איך לבטא את זה. ובנוסף זה שאתם נשארים לידו זה לא מספיק לו הוא עדיין מרגיש לבד. זה לא אומר שאתם חייבים לקחת אותו על הידיים, אבל אתם כן יכולים לעזור לו להבין את עצמו במילים כדי שהוא לא יצטרך להקיא (אולי אתה עצוב קצת שבא הלילה, אבל הנה אמא תספר לך סיפםור ונשיר שיר וניפגש שוב מחר בבוקר ונלך לגן...).
זה באופן כללי. בנוסף, לשותפתי להנהלת הפורום, נעמה שמש סבג, יש אתר שכתובתו מופיעה ליד הפרטים שלה ושם יש מאמרים בנושא שינה עם המלצות קונקרטיות יותר.
בנוסף ייתכן שתצטרכו לפנות לייעוץ אם זה לא נפתר.
בהצלחה.