סקרנות מינית בין ילדים בנים

שלום יוסף,
אם יש בעיה בתאור שהבאת היא לא בסקרנות המינית עצמה אלא בכך שלא ברור מה היה המרכיב של הרצון החופשי בהשתתפות בפעילות הזו ומה של להכרחה מסויימת או לחץ חברתי.
נראה לי נכון לדבר עם הילדים באופן כללי על הזכות שלהם לפרטיות של הגוף שלהם, ועל כך שמותר להם להגיד לא. באופן כללי לא יזיק לעשות שיחה כזו במיוחד בזמנים של ריבוי של מיקרים שהילדים בודאי שומעים עליהם. בנוסף הייתי מוסיפה כמה משפטים על כך שלפעמים אני רוצה להיות בסדר עם החברים שלי כדי להרגיש שייך אבל בכל בכל זאת לא נעים לי לעשות משהו, מותר לי להגיד לא. אפשר להציג את זה כשאלה או לפתוח דיון, ואולי ילדים יוכלו להביא דוגמאות מתחומים אחרים של לחץ חברתי וכו'. אפשר לעשות את זה גם בשתי שיחות נפרדות - ענין פרטיות הגוף ועניין הלחץ החברתי.
לשיקולך האם לשוחח פרטנית עם הילדים שנראה לך שיצאו מבולבלים. יכול להיות שאחרי שיחה כללית, הם בעצמם יגשו לדבר. עדיף נסות לחכות שזה יבוא מהם, כדי לבייש אותם פחות.