כיתה א'

ביתנו הבכורה עלתה השנה לכיתה א'. בסך הכל אני מרגישה שהכל די בסדר, היא עלתה עם עוד שנים עשר ילדים, המורה נעימה וחביבה והיא בדרך-כלל במצב רוח טוב.

בשבוע האחרון אני מרגישה שמשהו השתנה - פעמיים היא חזרה עם שיעורי בית (ממש קצרים אבל בשבילה זה נראה איום ונורא), בכל פעם היה לה חשש גדול להתמודד עם זה, כל ההתמודדות היתה עם בכי והיסטריה. אני שמה לב שהתקשורת פחות טובה, היא הרבה יותר בכיינית (גם בלי קשר לשיעורים) אי אפשר להבין מה היא רוצה ולמה היא בוכה, ומכל דבר היא "עושה סיפור"...
בנוסף אני מרגישה שהיא מרשה לעצמה יותר להתחצף.

הייתי שמחה לקבל איזו עיצה איך יוצאים מהמצב הזה, בסוף כל יום אני מרגישה מותשת ומתוסכלת ודואגת שבעצם אולי לא הכלתי אותה ולא תמכתי בה...אלא יותר גערתי בה. (קשה לי להכיל אותה כשהיא נמצאת במצב היסטרי כזה של בכי ללא הצדקה).

אשמח לעיצה.
מירב