דימוי עצמי נמוך ובכי

שלום לאמא המשתדלת,
התשובה לשאלתך תלויה בגורמים התפתחות הדימוי העצמי הנמוך. אני לא מספיק מכירה אתכם, אבל אני משערת, שבמקרה שלכם מדובר בילד שרגיל להצטיין. הכישורים שנדרשים להצטיינות בלימודים או בפסנתר הם לא אותם כישורים שנדרשים להתמודדות חברתית. בחברה מותר וצריך לטעות, לנסות, להתייחס לכך בהומור ולא לקחת הכל כל כך ברצינות, להיות קליל יותר. זה לא הכלי שהבן שלכם למד לפתח. אני גם לא מכירה אתכם, ולא יודעת אם אתם כאלה. או שאתם כאלה אבל שידרתם לו שהכל נורא רציני במיוחד לימודים והישגים, ולא עודדתם אותו שמותר לטעות, מותר לשחק, לא הכל ברצינות וזה דווקא נחמד. יכול להיות שהוא למד לקבל התייחסות חיובית ממכם רק שהוא מצליח במאה אחוז. והוא חרד פשוט להיות הוא, בלי קשר הישגים. זה אכן פוגע בדימוי העצמי.
זו כמובן רק השערה שלי. אם זה כך, כדאי לנסות שנות את זה, להוריד לחץ מהלימודים, לעשות איתו דברים כייפים, לתת לו התייחסות חיובית לא רק כשהוא מצליח ולא רק בגלל התכונות החיוביות שלו, אלא בכלל בגלל שהוא חמוד והוא הבן שלכם וזהו.
יכול להיות שתצטרכו להיעזר בטיפול, כי אלה דפוסים שכבר התקבעו בגיל כזה ויכול להיות שיהיה קשה לשנותם גם אצלכם וגם אצלו.