נסיגה פתאומית בגמילה

ל.ד. שלום,
שינויים רבים במהלך ההתפתחות אינם מתרחשים באופן "ישר", אלא לעתים בעלי אופי של "גל" עם עליות ומורדות. עכשיו הילדה ואתם חווים נסיגה, ולפני שפונים לעצה התנהגותית, כדאי לעצור רגע ולחשוב מה מתרחש כאן.
ממה שאת מתארת, עולה לי המחשבה שבתך מבינה עכשיו, יותר מכפי שהבינה בגיל שנה ושמונה חודשים, כמה שהיא בעצם עוד קטנה וזקוקה למבוגרים. הבקשות שלה להיות מוחזקת ולהשתמש בחיתול בד הן תואמות לגילה, היא באמת עדיין ילדונת קטנה. למעשה, היא מאותתת לכם לא "לרוץ" איתה קדימה ולשכוח את גילה. היא מבקשת את ההתנהגויות שמעידות על תלותיות ולא יוזמת מעצמה את התנהגויות שמעידות על בגרות. כדאי להבחין בכך ורצוי שאתם ההורים תתייחסו יותר לחלקים התלותיים, הילדותיים והנזקקים שבה, שכן רק מילוי שלהם יאפשר לה לעבור לשלבים התפתחותיים גבוהים יותר. ייתכן שהיא חוששת (באופן לא מודע) שאם היא תמשיך להיות "גדולה", היא לא תקבל מספיק פינוקים ועזרה מכם, ולכן מסמנת את היותה קטנה וזקוקה למבוגרים.
בהתחשב בכך שבתך היתה כבר גמולה לחלוטין במהלך היום, כדאי להחזיר אותה לשגרה. אתם יכולים לחזור ולהשתמש בכל הטכניקות והפרסים שהוכיחו את עצמם בעבר, להזכיר לה ללכת לשירותים ולא לחכות שהדבר יבוא ממנה.
בהצלחה,
שירי