הילדה תפסה אותנו באמצע

שלום אילה,
אכן מצב מביך ומעורר שאלות רבות. מעניין שמכל השאלות מה שבחרת להדגיש הוא האם זה יגרום לה לדחות אותו. בכך זה נשמע שאת יותר דואגת לחבר מאשר לה. (אני לא אומרת שזה באמת כך, אבל זה מה שפירטת בשאלה). השאלה האם היא היא תדחה אותו או לא, לא קשור בהכרח למה שהיא ראתה אלא למערכת היחסים בבית, הקשר עם אביה, והתחושה עד כמה הקשר החדש שלך בא על חשבונה. אני יוצאת מתוך הנחה שמשהו היא ראתה, גם אם לא את הפרטים של הפעילות שלכם, היא כן חשה וראתה טוב מאוד שכשהיא צריכה את אמא בלילה אמא הייתה עם מישהו אחר, וזו הייתה הפתעה מסויימת (בהנחה כמובן שעד עכשיו היא לא ראתה ולא שמעה כלום, מה שאני קצת בספק לגביו).
בהחלט יש מקום לשוחח איתה, להגיד לה שקרה משהו מביך בלילה, היא חיפשה אותך וראתה שאת עסוקה עם מישהו אחר, וחושב לך לשמוע איך מרגישה ומה היא חושבת. לא הייתי עושה חקירה מה בדיוק היא ראתה אלא יותר מתייחסת לרגשות שלה. היא יכולה להעלות כל מיני דברים, החל מחששות שונים, ביקורת, גועל, סקרנות, שמחה בשבילך, עלבון וכעס וכו'. הייתי מקשיבה לכל מה שעולה בלי התגוננות, ובלי לחשוב כרגע על החבר ועל מה זה יעשה למערכת היחסים, נותנת לה להיות במקום הראשון, לאורך השיחה, ומנסה לדבר איתה על כך שמה שלא יהיה טובתה תמיד חשובה לך, למרות שיש לך גם חיים פרטיים. ושאכן לא דיברת על כך איתה מקודם והיא לא ידעה אבל עכשיו היא יודעת, ואת מכבדת את כל התחושות שלה לגבי הנושא. וכמו כן כדאי להנהיג שבבית נכנסים רק אחרי דפיקה בדלת לחדר של מישהו, וזה אמור גם לגבייך.