ילדה בת שש עם מצבי רוח

שלום,
ביתי בת השש, ילדה נבונה לדעת המורה והסובבים אותה. בדרך כלל עליזה ופטפטנית, נתונה למצבי רוח. הילדה יכולה להתחיל את היום בחיוך ואז אם היא לא מוצאת בגד שהיא אוהבת או שהשער לא מסתדר או שהיא לא מצליחה לצייר ציור שהיא רוצה וכו, היא מתחילה לבכות בכל רם עד כדי צרחות ותוך כדי בכי להגיד שזה היום הכי גרוע בחיים שלה, שהיא הילדה עם החיים הכי קשים מכל הילדים, שהיא אף פעם לא מצליחה שום דבר ועוד משפטים חזקים כאלה. היא עולה לחדר שלה ומסתגרת בבכי. אם צריך ללכת לפעילות מסוימת היא אומרת שאין לה מצב רוח , המצב יכול להמשך מספר שעות.
כשזה קורה אני לא מתנהגת בצורה אחידה, לפעמים אני עולה לחדרה ומנסה לדבר איתה זה קורה בדר"כ כאשר היא טוענת שאני אחראית למצב, לפעמים אני מחכה עד שהבכי יפסק והיא תרד למטה או שאני עולה לקרוא לה כשצריך לצאת מהבית. אני מרגישה כאילו שביתי בגיל ההתבגרות ולא ילדה בת שש. יש לציין שכשהייתה בת שנתיים שלוש לא היו לה התקפי זעם ותמיד ידעה להביעה את רגשותיה ולדבר עליהם ואילו עכשיו בגיל שש נראה כאילו חזרה אחורה?!
שאלתי, כיצד עלי לנהוג במקרים האלה, האם ההתנהגות בגדר הנורמלי לגילה או שיש כאן איתות אזהרה ואני צריכה לפנות לעזרה מקצועית? תודה מראש. לילך