חוסר פרגון ועיוות האמת אצל ילדים

אירחנו בביתנו מס' ילדים מכתתה של בתי, "במסגרת בית מארח" עשינו פעילויות מעניינות ומגוונות, יכולתי לראות על פניהם את ההנאה הגדולה. כאשר ההורים הגיעו לקחת את ילדיהם , הם ביקשו להישאר עוד שעה, ומבחינתי זה יתאפשר במיוחד שאני רואה שכולם נהנים ומשחקים מאוד יפה.בפעילות הילדים שיחקו י צרו ואפו וראו ניסויים מעניינים.
למחרת המורה שאלה, איך היה ? כל הילדים שהיו בביתנו למעט אחת לא סיפרו, לא פרגנו, אינני יודעת למה, יכול להיות שהם גם מתביישים.... אך אחת הילדות אמרה: "היה משעמם ,זהו! (ולאמא שלה וגם לי בנפרד היא ציינה שנהנתה)
המורה הופתעה מהתגובה משום שגם היא הייתה נוכחת בחלק מהזמן בפעילות שהיו בביתנו.
הסיטואציה הזו צרמה לבת שלי וכמובן כך גם הרגשתי
ברצוני לשאול: מדוע ילדים לא אומרים את האמת?
מדוע אין פרגון?
וכיצד מתגברים על התחושה הקשה והטעם המר מהתגובות הללו.
תודה מראש.