לא קורא לי אמא

שלום הילה,
אני לא מספיק מכירה אותכם כדי לדעת למה זה כך. אני יכולה לשער שעקב היותך חד הורית ועקב היותכם גרים אצל הורייך, ייתכן שיש קצת הרגשה שהוא מעין בן זוג שלך, ושניכם ילדים של הורייך. אולי גם מהסיבה הזו, הוא לא רוצה לקחת שרפרף כי נותן תזכורת לכך שהוא קטן יותר, והוא לא רואה את עצמו כך כל כך. האם הוא ישן איתך במיטה? אם כן זה מחזק עוד יותר את המסר שהוא גדול/בן זוג וכו'. אני חושבת שהוא לא כל כך מוכן לקבל את זה שאת דור מעליו, ולא קורא לך אמא מאותו סיבה שלא מוכן לקחת שרפרף- אתם באותו גודל.
אם ההשערה שלי נכונה, ייתכן שאת צריכה לבדוק האם את באמת לוקחת את תפקיד האם עד הסוף, האם הוא נחשף להתנהגות תלותית או ילדותית שלך ליד הורייך או גם ביחס אליו, האם את עיקבית איתו, סמכותית איתו, ומקפידה על ההבדלים ביניכם בסדרי השינה ובדברים נוספים.
אם ההשערה שלי לא נכונה, אנא שתפי בפרטי רקע נוספים, כדי שאוכל להבין טוב יותר.

היי סמדר,
זה כרגע נראה לי כמו סוג של לבדוק את הגבולות...אני משתדלת לא להתיחס כשהוא קורא לי בשמי.הוא אומר לי הילה הילה וצוחק..
זה כך כשבוע שבועיים
הוא ישן במיטתו לילה שלם ונרדם בכוחות עצמו
אני עצמאית ולא תלותית או ילדותית כלפי הוריי, אבל אולי הוא נחשף לעתים לסוגיות של העברת ביקורת של הוריי כלפי.
אכן הוא מפונק הרבה יותר כאן מאשר בגן...(בגן הוא ללא מוצץ ואיך שהוא מגיע הביתה זה טקס כזה של קודם כל להכניס את המוצץ לפה.לא משנה שאח"כ הוא מוציא אותו).דוגמה נוספת היא שהוא החל לצעוק הרבה בשבועות האחרונים ואף על פי שהסברתי לו שבבית שלנו לא צועקים הוא ממש מתמרד בקטעים מסוימים.לפעמים הוא צועק ואז הולך לבד ל"פינת הילד המפסיד" אומר לי סליחה וחוזר חלילה אחרי רבע שעה.
הוא מאוד מנסה להראות עצמאות בשלב זה-הוא עושה למשל פיפי במקלחון ואז הוא מכניס את המכנסיים למכונת הכביסה ואומר לי שהוא עכשיו מכבס את הבגדים, ניסיון שלו לנסות לגרוב גרביים ולנעול נעליים עתים(זה דוגמאות למקרים מהשבועיים האחרונים)
היום למשל הוא לא הפסיק לקרוא לי בשמי.זה נורא מתסכל גם לחזור על עצמי בקטע של גבולות(לא צועקים , לא נוסעים בבימבה בתוך הבית,לא עושים פיפי בתוך הפח וזה ממשיך וממשיך ואין התיחסות למילה של אמא..ועכשיו אני בכלל לא אמא אני פשוט הילה.
מקווה שעכשיו אני ברורה יותר..אשמח ליעוץ.

שלום הילה,
יכול להיות שתוכלי להיעזר בהדרכת הורים מסודרת יותר. יש צורך לעשות הפרדה בין מה שנורמלי בגיל לבין חציית גבולות אמיתית, ואיך מגיבים אליה. זה משהו שקצת קשה לי להדריך באינטרנט כי זה גם עניין של טון, ושל מה שאת משדרת. את כנראה משדרת פגיעות רבה כשהוא קורא לך בשם, וזה נהפך להיות משהו מאוד רגיש. לקחת מוצץ כשהוא בא הבייתה זה בעיני פחות נורא, אבל להשתין בפח זה לא מקובל ואף מוזר. פה צריך להיות משהו תקיף וברור. "פינת הילד המפסיד" זו ענישה משפילה ולא יעילה. יש משהו בסמכות ההורית שלך שלא עובר, ונראה לי שכדאי שתפני להדרכה מסודרת.