מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- התקפי זעם בגיל 4 וחצידנה22/02/2010
יש לי תאומים בני 4 וחצי. הם יכולים להיות מקסימים וחמודים עד שקורה דבר שהוא אינו לרוחם. למשל, לא קיבלו את הממתק שביקשו. באותו רגע הכל יכול לעבור בשלום או שיכולה לפרוץ מלחמת עולם שלישית. הם כועסים, בועטים, יורקים ומקללים. אני כמובן מענישה אך אני מרגישה שגם התגובה שלי היסטרית (אני יכולה לצאת מדעתי כשהילד בועט בי) וזה אולי מחזק את ההתנהגות עם זאת, אני מרגישה שאני רותחת עליהם באותו הרגע. מה לדעתך עלי לעשות ברגע הזעם ואחריו? אני מרגישה שהם לא מתייחסים אלי כסמכות וחושבים שאנחנו באותה רמה ואז כשאני מסבירה לילד: "מאוד הכעסת אותי" וכדומה, הוא עונה לי "גם את הכעסת אותי", "גם את לא מדברת יפה אלי" וכדומה. אני די אובדת עצות...
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר התקפי זעם
סמדר ריינר22/02/2010שלום דנה,
יש משהו בטון שלך שהוא כנראה לא מספיק תקיף. להגיד "מאוד הכעסת אותי" זו אמירה שיוצאת מתוך הנחה שהוא נותן מקום וכבוד לכעס שלך, מה שלא נראה לי כרגע שזה המצב. במקום זה צריך להגיד בטון ברור ותקיף -אני לא מרשה. את לא פותחת איתו דיון על רגשות אלא מבהירה את גבולות המצב.
כמו כן כשהילד בועט בך, חשוב לתפוס אותו, גופנית, בלי להכאיב לו ובלי היסטריה, להחזיק אותו בצורה חזקה עד שהוא נרגע.
דבר שלישי - לשמור על עיקביות - אם הם משתוללים כשהם לא מקבלים מה שהם רוצים, ובחלק מהפעמים לאחר ההשתוללות משיגים את מבוקשם, אין להם סיבה אמיתית להפסיק התנהגות שעובדת עבורם.
יכול להיות גם שהילדים מתייחסים אלייך כאילו את באותה רמה כי גם את לפעמים מתנהגת כך, כלומר כשאת נכנסת להיסטריה, או נעלבת מהתנהגות שלהם במקום להגיב עניינית - יכול להיות שאת מחזקת את התחושה שהם שולטים בך, את חלשה, נעלבת, ולא מתנהגת כהורה עמיד וחזק.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
