בת שנתיים וחצי מתנהגת באלימות

שלום שירי,
ילדתך זקוקה לכלים כדי להביע את התסכול שלה באמצעים אחרים מלבד אלימות. כדאי לעקוב אחרי ההתנהגות שלה ולנסות לתת להתנהגות שלה מילים. מה שנראה לך כהצקה בלי סיבה, יכולה להיות מצוקה של הילדה עם סיבה. אולי היא מקנאה, אולי היא רוצה את הצעצוע שהילד מחזיק ביד. קחו גם בחשבון שילדים בגי הזה לא תמיד מבינים את הכאב נגרם לזולת עקב מעשיהם, לכן לכעס שלכם עליה אין כ ערך והוא פוגע בה לשווא.
צריך קודם כל להפסיק את האירוע האלים במקום, ואת זה אני מבינה שאתם עושים. אחרי שהרחקתם אותה מהילד שהציקה לו או הפסקתם את המכות, צריך להגיד לה משהו כמו: "מה קרה? למה הרבצת? רצית את הצעצוע? את כועסת? וכו'". אם אתם לא מבינים מה קרה, עצם השאלה, העלאת ההשערות והחיפוש אחרי הסיבה למצוקה שלה, חשובה מאוד כי מבנה ביניכם שפה של תקשורת אחרת, שלא נעשית באמצעות הידיים, כעס או עונשים, ומדגימה איך מנסים להבין מה קורה ולא להגיב מייד. עם הזמן, ועם הנסיונות שלכם להבין אותה, היא תרגיש גם שהיא מבינה את עצמה ויכולה לבטא את עצמה. צריך ללמד אותה למשל:"אם את רוצה את הצעצוע צריך לבקש, אם אי אפשר צריך לבוא לאמא או לגננת ולהגיד שאת עצובה כי גם את רוצה," וכו'.
גם אם היא מרביצה לבובה, אפשר לעשות מזה סיפור, הצגה קטנה: "למה את מרביצה לבובה? היא הרגיזה אותך? מה הבובה עשתה?" לשחק את תפקיד הבובה בהצגה, להגיד בשמה שכואב לה וכו'.
תגובות כאלה ילמדו ואתה לאט לאט לזהות את ריגשותיה ולדבר אותם במקום להרביץ אותם.

אנסה לאמץ את הדרך הזאת!