ילדה שמכאיבה לעצמה

ק' שלום,
הילדה שלך מאוד קטנה, ועדיין לא פיתחה דרכים מתאימות ויעילות לבטא כעס ולהרגיע את עצמה כשהיא נסערת. תוכלי לסייע לה ללמוד כיצד להקל על עצמה כשהיא מאוד מתרגשת, כועסת או מתוסכלת. את יכולה, למשל, לחבק אותה או להציע לה חפץ שעשוי להרגיע אותה ולהעסיק אותה (כמו חיתול בד שיכולה למולל בידיה, בובת פרווה וכדומה). כמובן ששימוש במוצץ מאוד עוזר בגילאים אלו. במקביל, חשוב תמיד לומר לה במלים מה שאת אומרת לעצמך כשאת מאוד נסערת, כמובן בשפה שתואמת לגילה: "את כועסת, אבל עכשיו תירגעי חמודה, אמא אוהבת אותך..." וכדומה. מה שעוזר לה במקרים אחרים.
בנוסף, אין לפרש את ההתנהגויות הללו כפגיעה עצמית אלא ככעס מאוד מציף שקשה לה להתמודד עמו. זכרי שגם אנו המבוגרים לפעמים מתקשים לבטא את הרגשות העוצמתיים שלנו.
בהצלחה,
שירי

תודה רבה על תשובתך.
לפני שפתחתי את הפורום עכשיו, ישבתי ושיחקתי עם ביתי, היא ניגשה לקחת משחק ופשוט הסתכלה עלי וצבטה את פניה כ"כ חזק ונתנה לעצמה שתי סטירות שהשאירו סימן אדום בלחייה, בלי שהייתה לכך סיבה, היא לא התעצבנה מכלום.
האמת שזה קצת מלחיץ אותי. מציפות אותי הרבה שאלות, האם זו התנהגות נלמדת? אולי היא רואה את זה במעון? אולי יש אלימות מצד מבוגרים במעון?
האם אלו שאלות לגיטימיות? אני צריכה לחקור יותר לעומק או שזה כמו שענית שלב שקשה לה לבטא את עצמה?
מימיי לא ראיתי תגובה דומה אצל ילדים אחרים ובטח לא כ"כ קטנים, גם הגננת שלה אמרה לי שזה פעם ראשונה שהיא נתקלת בילדה כ"כ קטנה שמגיבה כך.
כמו שציינתי מלאה לה השבוע שנה והיא עושה את זה לפני שהיא הייתה בת שנה.
בבקשה תדריכי אותי איך להמשיך מכאן, להתייחס או לתת לזה לחלוף (אם יחלוף)
תודה רבה

ק' שלום,
את מוטרדת משאלות רבות לגבי ההתנהגות של בתך ובוודאי שהן לגיטימיות. חשוב שתנסי לבחון מדוע היא מכאיבה לעצמה וכיצד ניתן לעזור לה. במידה וההתנהגויות הללו אינן מופיעות רק כשהיא מרוגזת, כדאי לבדוק אפשרויות נוספות כמו קושי בויסות חושי או הבדל בטמפרמנט ובעוצמה בין שתיכן. ייתכן שמה שאת חווה כצביטה חזקה הוא עניין של דבר-מה עבורה. כדאי להתייעץ עם רופא הילדים לגבי התנהגותה.
בכל מקרה כשהיא פוגעת בעצמה יש לעצור זאת מיידית, לחבק אותה ולתת לה חפץ להתעסק עמו, עדיף משהו רך ונעים.
שירי