הדובון לא לא

שלום ורד,
היה טוב אם היית מביאה מספר דוגמאות למה שתא מספרת. כי יכולות להיות מספר אפשרויות. אפשרות אחת היא שאת לא אומרת את הדברים בתקיפות, וגם אם כן הניסיון מלמד שאת לא עיקבית ולא תמיד מתכוונת מעשית להצהרת הכוונות המילולית שלך וכן קשה לילדה לקחת אותך ברצינות לפעמים.
אפשרות נוספת היא שלפעמים הילדה מרגישה שאת מנדנדת יורת מדי ולא מניחה לה, לא מתייחסת כך שהיא באמצע של משהו וכו'.
ואולי זה גם שילוב ש כמה דברים ביחד. לכן, מתוך המידע המועט שהבאת, אני יכולה לומר לך שקודם כל כדאי לבדוק האם את באמת קצת "מנדנדת" ואולי אפשר להוריד את המינונים של הפניות של לילדה כשהיא משחקת, עסוקה במשהו וכו'. ולהציב סוג של סדרי עדיפויות איפה אפשר לוותר ובכלל לא לפנות, איפה את כן פונה ומבקשת אבל אם אין הסכמה זה לא נורא, ואיפה זה קו אדום שאותו את אוכפת בסמכותיות ועיקביות.