אבא עזב את הבית והילדים לא יודעים

אנו הורים לשני ילדים בגילאי 6.5 ו - 3.5, בעלי עזב את הבית לפני כחודשיים והילדים עדיין לא יודעים. במהלך השבוע אנו מתרצים את אי היותו בבית בשל היותו בעבודה (אני חייבת לציין כי שגרת השבוע מתנהלת פחות או יותר כפי שהייתה תמיד, קיימת חלוקה ברורה של ימים בהם לוקחים/מחזירים מהגן) והנ"ל נשמרת למעט העובדה שהם כבר לא רואים את אבא ואמא ביחד. בסופי שבוע אנו מתחלקים בשעות עם הילדים ותמיד הנ"ל נעשה בבית. אני חייבת לציין כי קיימות אמירות מצד הגדול במיוחד של איך זה שאבא לא מטייל איתנו, אמא גם אבא בא וכו' ותמיד אנו משתמשים בתירוצים. השאלות הולכות ופוחתות עם הזמן ועושה רושם כי הילדים התרגלו למציאות החדשה שיצרנו להם. שאלתי היא מאחר ועדיין איננו גרושים רישמית אלא רק פרודים האם צריך לספר לילדים?, האם בזה שאנו לא מספרים אנו גורמים לאיזה שהוא נזק רגשי? האם אפשר להמשך עם התירוצים? אני מאינה שאת חג הפסח לא נוכל להעביר בתירוץ כזה או אחר אך החשש שלי שאנו למעשה במקום להגן עליהם אנו מזיקים להם. אודה לחוות דעת בנושא.