אובססיה לאמא

שלום חגית,
יכול להיות שבתך מרגישה מרומה. כל עוד היית לבד, היא כנראה הייתה הבת המקורבת אלייך. זה מצב שהיה טוב לא רק לה אלא גם לך, היא כנראה פיצתה אותך על הבדידות, אולי ישנה לפעמים במיטתך, אולי שיתפת אותה לפעמים בדברים אינטימיים, ואז ברגע שניה לך חבר היא "נזרקה" בבחינת "הכושי עשה את שלו הכושי יכול ללכת". אם התמונה דומה למה שתיארתי, אז היא בוודאי מרגישה מרומה ומנוצלת, היא לא רק קיבלה היא גם נתנה ובתמורה קיבלה תחושה של חשיבות ושל "תחליף בן זוג" שלך, ועכשיו היא נושלה מהמעמד הזה וזה מכעיס וזה כואב לה.
כדאי קודם כל לתת הכרה לזה, ולהגיד לה שפעם היו היחסים ביניכם אחרים, ושהיא נורא נעלבה ואולי חושבת שהיא כבר פחות חשובה או שאת פחות אוהבת אותה מאשר קודם. חשוב לך להגיד לה שהיא חשובה ואהובה, אבל עכשיו אתם משפחה אחרת, שבה היא הילדה ואתם המבוגרים, וזו אהבה אחרת. כי לילד יש פחות דאגות, אבל ה הוא גם פחות קובע. לפני שהיה לך את הבן זוג היא אולי הרגישה שנותנים לה כבוד כמו למבוגרת, אבל אולי זה גם היה קשה כי הטרידו אותה נושאים שלא קשורים לילדים. עכשיו יש לה חופש מזה, והיא יכולה לחזור להיות ילדה ולהינות מזה. ואמא תמיד אוהבהת אותה הכי, כי היא הבת שלך, ובן זוג אפשר להחליף ובת לא.
יכול להיות שהילדה תמשיך לכעוס, אבל זה אחרת כשמבינים את הכעס שלה ונותנים לו מקום, אז היא לא חייבת להראות אותו בכל מיני צורות כל הזמן, אלא שמעו אותה והבינו אותה.