בעיית התארגנות בכל בבוקר

שלום חוה,
נשמע לי שמה שקרה לכן הוא שהיה בוקר אחד או שניים שבהם היה לילדה מצב רוח לא טוב והיא עיכבה אתכן, ומאז את נכנסת לחרדה וללחץ סביב העניין וזה נהפך למאבק כוח ביניכן. כדי להפסיק את המעגל הזה את צריכה לצאת מהלחץ, ולהיות רגועה יותר. הייתי מפסיקה לדבר איתה על העניין לילה מראש, ומפסיקה לתכנן את כל פעילותי כך שכל העניין בבוקר הוא איך הוד מעלתה תאפשר לך לצאת בזמן. קחי לך כמה ימים שבהם תבקשי לאחר בעבודה, תקומו יותר מוקדם, דברי אליה באסרטיביות בלי להתחנן, ובלי להפעיל מניפולציות (לנשק כדי שהיא תקום בטוב - זה ממש מקומם, היא מרגישה את הלחץ שלך ולא מאמינה לנשיקות שלך) פשוט להעיר אותה, ולא לעשות עניין. מאחר והערת אותה קודם וגם הודעת בעבודה שתאחרי, אין לך לחץ ולה אין כוח עלייך, מאותו רגע ואילך את מנהלת הבוקר בענייניות. אם היא לא קמה, את פשוט חוזרת על הוראתך בתקיפות, בלי לצעוק וובלי להתחנן, ממשיכה את הכנותייך לצאת מהבית, בלי תלות ברמת המוכנות שלה. בשלב מסויים היא תרגיש שאת לא מתרגשת ממנה ותתחיל לדאוג בעצמה שאולי כדאי להתארגן כי לאמא זה כבר לא מזיז, וזה כבר לא כיף לריב כשאין פרטנר. לאחר כמה ימים כאלה, יש סיכוי סביר שהבעיה תיפתר.