שאלות על ילדים שלי

אני אמא לשני ילדים הבן בן 3 ו3 חודש' והתינוקת בת 9 חודש' .
בני בן 3 ו3 חודשים , ילד נבון , חברותי, מפותח מעבר לגילו מבחינה קוגנטיבית.הוא מדבר נפלא מגיל שנתיים אפילו הרופא שם לב ותמיד שאל אותי מתי הוא התחיל לדבר כי הפליאה אותו הצורה בה הוא דיבר ,הוא מרכיב פאזל של 24,36, חלקים לבד . כותב מספרים ואותיות יודע את כל האותיות ואומר אותם גם באנגלית וגם בעברית . יודע חשבון התאמת מספר לכמות בקיצור באמת ילד פיקח ובון מעבר לגילו.
אבל ,כשבני מנסה לעשות איזשהי פעולה ולא מצליח לו הוא נתקף בעצבים שלא מהעולם הזה, צורח ועצבני מעיף את החפץ שבידיו בצורה אלימה וממש מתוסכל. הוא לא אוהב להיכשל והוא לא אוהב שנופלים לו דברים והוא לא יודע להתמודד עם כישלונות לפי מה שאני מתרשמת ממנו. אני לא יודעת יכול להיות שאנו שידרנו לו ציפיות גבוהות מדיי, יכול להיות בגלל ששני מורים אני מורה לבית ספר יסודי ובעלי מורה בבית ספר תיכון ולציין שאני לא עובדת שניהם איתי בבית רק בשנה שעברה כשעבדתי הוא הלך לגן והשתלב מצויין אף פעם לא אמרה לי המורה משהו רע עליו אלא תמיד שהוא ילד פיקח ונבון. וגם כי תמיד שומעים שהשנות הראשונות של הילד הם הקבועות את החיים שלו וצריך לעבוד עליו טוב
אני בתור אימו וגם כן האבא מנסים לעודדו ולהביע אמפטיה ולדבר את תחושותיו וריגשותיו בקול רם. לדוגמא, "אני מבינה שאתה מאוד כועס שהדבר הזה נפל לך,או שלא הצלחת להכניס את זה בתוך זה וכו' וזה גורם לך להיות עצוב. ... אבל זה לא נורא, לא חייבים להצליח כל הזמן... וכו' וכו'.
אני רואה שזה כל הזמן חוזר על עצמו ויש לו את אותן התגובות וזה לא משתפר.
לציין שזה היה גם לפני הולדת האחות ודווקא הוא מאד מאד טוב אליה .
במה אני, בתור הורה יכולה לעזור לו להתמודד עם תסכולים
והאם אני ובעלי טעינו בזה שרצינו ללמד אותו בגיל צעיר מדיי אבל אנחנו לא כופים עליו אלא הוא מבקש בעצמו אם הוא רוא אותי קוראת ישר הוא שואל למה אני לא יודע עדיין אני גם רוצה לדעת לקרוא כצו תלמדי אותי
אני מקווה שלא העמסתי בהודעה שלי ואודה על ההתייחסות .