מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- חוצפה וקוצר רוחאמא22/03/2010
שלום רב!
ביתי בת 4+ בחודשיים האחרונים החלהן לדבר אלינו באופן חוצפני מאוד. "לכי מפה", "מה איכפת לך","סתמי", "די לכי". ואף ירקה עלינו מס' פעמים. היא צוחקת לנו בפנים ועושה כל מיני תנועות מטופשות עם הידיים שמעירים לה.(כאילו לא סופרת אותנוו...)
מיותר לציין שבבית אנחנו לא מדברים אחד לשני בצורה כזאת, קשה לי להאמין שהיא אימצה את כל הרפרטואר הזה בגן...למרות שאין לי דרך לדעת.
ניסינו שיטה של מדבקות, עונשים(בלי טלויזיה), וכד' אבל זה נראה כמשהו שמשתרש והופך לסגנון דיבור חדש ומטריד מאוד!!! הבהרתי לה בכל דרך אפשרית שזה לא מקובל וכך לא מדברים אלינו ואצלנו בבית אחד לשני. אך הדיבור הולך ומשתרש וזה מדאיג ומלחיץ מאוד, כי החוצפה חוצה את גבולות הבית ויוצאת גם החוצה למבוגרים אחרים וילדים.
אני ממש סובלת מזה כי זה לגמרי לא הסגנון שלנו ומעולם לא היה בביתנו, כאילו נחתה רוח "ארסית" על הבת שלי ומסרבת לצאת. אני מרגישה גם חסרת אונים כי שום דרך פעולה לא עוזרת איתה.
מה דעתכם?* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר חוצפה וקוצר רוח
סמדר ריינר22/03/2010שלום לך,
חסרים קצת פרטים לגבי התופעה שאת מתארת, האם זה כל הזמן כך, האם סביב סיטואציות מסויימות או שעות מסויימות ביום, האם קרה משהו במשפחה לאחרונה, או משהו לה, אם תוסיפי קצת פרטים, רצוי גם דוגמא אחת מפורטת יהיה יותר קל להתייחס.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזה רב הזמן זה מקצין לפני השינה
אמא22/03/2010לדג' -כשאני מביאה אותה לחברה היא נוזפת בי "לכי כבר" נו " לכי כבר" אני עונה לה:"את ילדה גדולה ורוצה להשאר כאן אצלX ואמא תלך הביתה אבל זה לא נעים לי שאת פונה אלי כך תאמרי אמא אשמח .אוכל להשאר לבד כאן?"
כשצריך ללכת היא מרננת בכל רם למדי...עם מחוות גוף של דחיה "לכי מכאן, אל תבואי, לא רוצה ללכת, די אל תגעי בי,וכד')
מיותר לציין שזה מביך עד מאוד ודקה אחרי זה שהיא באוטו כאילו שכחה מזה.
ניסיתי להבטיח לה משהו קטן אם תנעל את נעליה ותבוא יפה איתי ונפרד יפה מהמארחים, לפעמים זה עובד, אך הקטע של "לכי מכאן" והצעקות וההפגנתיות מפריעים לי למען האמת קשה לי להסביר לה כמה זה מטריד, או לתת לה משהו להחליף את זה.
כאילו יאללה אמא תתקדמי אני יכולה גם בלעדיך את ממש נודניקית.
או בערב לפני השינה: היא בורחת ומתחבאת מתחת לספה ומסרבת לצאת, צועקת מה איכפת לך לא רוצה לישון ועוד פנינים מלווים ביריקות לפעמים וננננננה. כאלה...או ביציאה מהאמבטיה קפיצות והשתוללות חסרת רסן.
מתסכל בקיצור.
באופן כללי היא מאוד אוהבת ויודעת להביע את רגשותיה, זה נראה מאוד כמו התנהגות טינאג'רית של צורך בעצמאות ומרידה בנו.
לא ברור אם זה מתאים לגיל בכלל....זה לא ממש מתאים לה.
ולא - לא היו שינויים בחודשים האחרונים בשום תחום בחיינו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהילדה בת 4
סמדר ריינר22/03/2010שלום לך,
נשמע לי שמה שקורה לילדה שלכם זה מה שנקרא בפסיכולוגיה "תגובת היפוך", כלומר דווקא בגלל הקושי של הילדה להיפרד לקראת שינה או אצל חברה היא עושה תגובה של הפוך על הפוך כאילו היא רק רוצה להיפטר ממכם. זו הגנה שעוזרת לה להיות עצמאית יותר.
זה לא נובע בדיוק מחוצפה אבל הסגנון נראה כך. מדובר בילדה קצת קטנה מדי בכדי להיות ערה לרגשות האחר מול תגובה כזו.
לכן אני מציעה לכם לא להזדעזע כל כך, לא להתרשם מזה נורא, ואם אפשר אז גם להתייחס לזה בהומור.
תנסו להקדיש קצת זמן, לא באותם רגעים בהכרח, לדיבור על פרידה, גדילה ועצמאות, למשל על ידי הקראת סיפורים בנושא קושי ללכת לישון, או קושי להיפרד מאבא ואמא בדרך לגן או לחבר, כדי לתת לה אפשרות חלופית להזדהות ולהכיל את רגשותיה בעניין מלבד הדרך שהיא בחרה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהתודה רבה, הארת את עיניי
אמא23/03/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהבבקשה:-)
סמדר ריינר23/03/2010* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזה רב הזמן זה מקצין לפני השינה
אמא22/03/2010לדג' -כשאני מביאה אותה לחברה היא נוזפת בי "לכי כבר" נו " לכי כבר" אני עונה לה:"את ילדה גדולה ורוצה להשאר כאן אצלX ואמא תלך הביתה אבל זה לא נעים לי שאת פונה אלי כך תאמרי אמא אשמח .אוכל להשאר לבד כאן?"
כשצריך ללכת היא מרננת בכל רם למדי...עם מחוות גוף של דחיה "לכי מכאן, אל תבואי, לא רוצה ללכת, די אל תגעי בי,וכד')
מיותר לציין שזה מביך עד מאוד ודקה אחרי זה שהיא באוטו כאילו שכחה מזה.
ניסיתי להבטיח לה משהו קטן אם תנעל את נעליה ותבוא יפה איתי ונפרד יפה מהמארחים, לפעמים זה עובד, אך הקטע של "לכי מכאן" והצעקות וההפגנתיות מפריעים לי למען האמת קשה לי להסביר לה כמה זה מטריד, או לתת לה משהו להחליף את זה.
כאילו יאללה אמא תתקדמי אני יכולה גם בלעדיך את ממש נודניקית.
או בערב לפני השינה: היא בורחת ומתחבאת מתחת לספה ומסרבת לצאת, צועקת מה איכפת לך לא רוצה לישון ועוד פנינים מלווים ביריקות לפעמים וננננננה. כאלה...או ביציאה מהאמבטיה קפיצות והשתוללות חסרת רסן.
מתסכל בקיצור.
באופן כללי היא מאוד אוהבת ויודעת להביע את רגשותיה, זה נראה מאוד כמו התנהגות טינאג'רית של צורך בעצמאות ומרידה בנו.
לא ברור אם זה מתאים לגיל בכלל....זה לא ממש מתאים לה.
ולא - לא היו שינויים בחודשים האחרונים בשום תחום בחיינו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהזה רב הזמן זה מקצין לפני השינה
אמא22/03/2010לדג' -כשאני מביאה אותה לחברה היא נוזפת בי "לכי כבר" נו " לכי כבר" אני עונה לה:"את ילדה גדולה ורוצה להשאר כאן אצלX ואמא תלך הביתה אבל זה לא נעים לי שאת פונה אלי כך תאמרי אמא אשמח .אוכל להשאר לבד כאן?"
כשצריך ללכת היא מרננת בכל רם למדי...עם מחוות גוף של דחיה "לכי מכאן, אל תבואי, לא רוצה ללכת, די אל תגעי בי,וכד')
מיותר לציין שזה מביך עד מאוד ודקה אחרי זה שהיא באוטו כאילו שכחה מזה.
ניסיתי להבטיח לה משהו קטן אם תנעל את נעליה ותבוא יפה איתי ונפרד יפה מהמארחים, לפעמים זה עובד, אך הקטע של "לכי מכאן" והצעקות וההפגנתיות מפריעים לי למען האמת קשה לי להסביר לה כמה זה מטריד, או לתת לה משהו להחליף את זה.
כאילו יאללה אמא תתקדמי אני יכולה גם בלעדיך את ממש נודניקית.
או בערב לפני השינה: היא בורחת ומתחבאת מתחת לספה ומסרבת לצאת, צועקת מה איכפת לך לא רוצה לישון ועוד פנינים מלווים ביריקות לפעמים וננננננה. כאלה...או ביציאה מהאמבטיה קפיצות והשתוללות חסרת רסן.
מתסכל בקיצור.
באופן כללי היא מאוד אוהבת ויודעת להביע את רגשותיה, זה נראה מאוד כמו התנהגות טינאג'רית של צורך בעצמאות ומרידה בנו.
לא ברור אם זה מתאים לגיל בכלל....זה לא ממש מתאים לה.
ולא - לא היו שינויים בחודשים האחרונים בשום תחום בחיינו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם טובים במיטה?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
