תגובה הולמת של הורים לזוגיות הבן

שלום דפנה,
אני חושבת שמותר בהחלט להורה להביע את דעתו. זה לא אומר שהבת חייבת לקבל אותה. משום מה נראה לך שאם הבת לא תקבל את דעתך אין טעם להגיד אותה. למה?
אני חושבת שיש הבדל בין להגיד, לבין ללחוץ, או לא לקבל את בן הזוג שלה, להציב אולטימטום או אתם או הוא או להחמיץ פנים כל פעם שהוא בא. אלה הם דברים שהייתי נמנעת מלעשות.
אני חושבת שאפשר לנסות לדבר עם הבת, ולהגיד לה ששמחים שיש לה בן זוג, ושכדאי לה לשים לב לאט, עם הקשר, לעניין הזה שייתכן שלאיש יש קושי מסויים במערכות יחסים, ולשמוע מה היא חושבת על כך. כדאי להגיד לה שאתם מציעים לה חומר נוסף למחשבה, שאולי היא גם חשבה עליו בעצמו, דרך אגב, את לא יכולה לדעת, והיא תעשה עם זה מה שהיא רוצה.
יכול להיות שהבת שלך בכלל לא רצינית בעצמה לגבי הבחור הזה, וכל הדאגה שלכם תתברר כמיותרת.
בכל אופן אני הייתי מסתפקת בהבעת דיעה ומעבר לזה לא לוחצת יותר.