קשיי פרידה וקשיים חברתיים אצל בן 3

שלום,
בני עוד חודש בן 3, התחיל עכשיו שנה שניה באותו הגן וכבר יותר משנה היו בקרים ספורים בלבד שנפרד ללא בכי וזה רק הולך ומחמיר (היום הוא ממש מחזיק את הרגל ולא עוזב ולפעמים אומר כבר בבית שהוא לא רוצה ללכת לגן). השנה יש גננת חדשה, אבל כאמור הקושי היה גם בשנה הקודמת, אז היתה גננת שמאד אהב.
בנוסף לכך, יש לו הרבה קשיים בהשתלבות בגן - הוא משחק רק לבד, לא מוכן שישירו לו את "שיר הבוקר טוב" במפגש הבוקר, לפעמים רוצה לאכול רק לבד וכו'.
גם אחרי הצהריים בגינה שמתחת לביתנו, הוא לא משחק כמעט עם ילדים מהגן. ובכלל הוא לא מסוגל לשחק לבד גם בבית - חייב שנשחק יחד איתו.
הביישנות באה לידי ביטוי גם מחוץ לגן: במעלית מתחבא מאחורינו ולא מדבר עם השכנים ולאחרונה גם אוסר עליי לדבר איתם (או עם הורים אחרים בגינה או עם הצוות בגן - ממש כועס ומתעצבן מזה).
מעבר לכך יש כמובן תסמינים נוספים של גיל שנתיים.
יש לציין מספר דברים שבטוח משפיעים: 1. הוא התחיל לדבר מאוחר (רק אחרי גיל שנתיים וחצי).
2. נולד לו לפני חודש אח חדש (איתו הוא נהדר, הבעיות מופנות אלינו).
3 גם אנחנו, ההורים, אנשים די מופנמים ואין לנו הרבה חברים כך שמעבר לילדי הגן שאותם הוא גם פוגש בגינה, אין לו מפגשים עם ילדים אחרים.
4. הוא נכד ראשון משני הצדדים ומקבל הרבה תשומת לב מבני המשפחה (כולם מבוגרים)איתם הוא פורח.

אנחנו שוקלים לפנות ליעוץ ואבחון, והשאלה היא אם כדאי כבר בגיל הזה או לחכות קצת. ומעבר לכך כל עצה תתקבל בברכה.
תודה מראש.