בן 3.5 סולד ממגע

לאמא שלום,
אני חושבת שהבחנת מאוד יפה בין ההתפתחות התקינה של בנך בכמה מישורים - "נבון, ורבלי מאוד ומרעיף אהבה" כפי שכתבת, לבין הנטיה שלו לא להינות ממגע גופני של אנשים אחרים מלבדכם ההורים. אני מבינה מדברייך שעבורך מגע גופני, חיבוק וליטוף הם מנחמים ומחזקים אבל מסתבר שבנך הוא אדם ייחודי, והוא שונה ממך באספקט הזה.
ההעדפה שלו לשמור על גבולות גוף יותר חזקים מכפי שמתאים לך, היא אינה בעיה והיא מאוד נורמלית וטבעית. אנשים נבדלים זה מזה בהמון דרכים, וזו העדפה של בנך שיש לכבדה. אין לכפות עליו מגע גופני עם מי שאינו רוצה או ברגעים שאינו רוצה. הדבר עלול לשדר מסר בעייתי, של התנערות מהקול הפנימי שלו למען הסביבה, ואני בטוחה שאין זה רצונך. לגבי היכולת להירגע כשהוא בעוררות מוגזמת (כשהוא כועס או בוכה), כדאי לשאול אותו - אחרי שהוא נרגע - איך אפשר לעזור לו, מה הוא רוצה שאמא תעשה כשכואב לו, וכדומה. בשפה שלו שהוא יבין. אפשר להציע לו מספר אפשרויות - בובה אהובה, מכונית צעצוע שחביבה עליו, לשמוע שיר מסוים וכדומה. יש ילדים ומבוגרים שקל להם יותר להירגע כשמניחים להם לנפשם, והם מעדיפים להסתגר מעט עם עצמם עד שיוקל להם. אם זה הסגנון שלו (וכך סביר להניח מתיאורך), חשוב לכבד זאת.
אני מתארת לעצמי שככל שבנך יגדל, תגלי עוד נקודות של דמיון ונקודות של שוני ביניכם, ולטעמי זהו אחד מאתגרי ההורות המרכזיים - לראות איך לתקשר עם ילדינו גם במקומות הללו. בהצלחה,
שירי