מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- אלימות כלפי כלב ורגזנותשרה04/04/2010
בני בן ה- 4.5 ילד מאוד חכם לכל הדעות. הבעיה היא שהוא מאוד אלים כלפי הכלבה שלנו. המצד אחד הוא מאוד אוהב אותה ומצד שני הוא מרביץ לה, בועט בה ואף נשך אותה פעם אחת. כל הזמן הוא מרביץ לה. כשאני מאיימת עחיו שאני אחזיר אותה, הוא מתחנן ומבטח\יח שהוא לא יעשה זאת יותר, אך ממשיך בשלו. מה עושים. בני הוא בן יחיד, מקסים ודבר נוסף, הוא רגזן - כשהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה הוא כועס מאוד, מתעצבן ובועט לכל הכיוונים (לא עלינו)- גם על החברים שלו וגם עלינו. הוא יודע שבכעס לא משיגים דבר, היות ואני כל הזמן אומרת לו - איך מבקשים והוא מיד מתעשת ומבקש יפה. אך מטריד אותי, במיוחד עם חברים (כי אני לא נמצאת איתו תמיד) שהוא כך מתרגז ומתעצבן. האם כדאי לקחת אותו להתייעצות?
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר אלימות ורגזנות
סמדר ריינר04/04/2010שלום שרה,
ייתכן ויש מקום לקחת את הילד להתייעצות. אך לפני כן, כדאי לבדוק איך אתם מגיבים באופן כללי כלפי כעס, לא רק כלפי אלימות. את מציינת שהסברתם לו שבכעס לא משיגים דבר. יכול להיות שאצלכם בבית יש מסר שאסור לכעוס, זה לא יפה. אם זה המסר, הילד לא יודע מה לעשות עם כעס גם כשהוא לגיטימי, ועדיין לא אלים. ואז הכעס שלא מקבל לגיטמציה מצטבר ויצא בתור אלימות, אחרי שכבר אי אפשר להכיל אותו יותר. המסר צריך להיות לכעוס זה בסדר, תסכול זה דבר מובן, רק אחרי שנותנים לגיטמציה לכעס, אפשר לחשוב מה עושים איתו, איך מבטאים אותו בדרך יותר נסבלת, למשל מותר להגיד אני כועס, מותר גם לריב ולהתווכח, וכו'.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך
שרה04/04/2010אני תמיד אומרת לו שמותר לכעוס אך אסור להרביץ ולצעוק, הוא גם יודע את זה, כי באיזשהו שלב הוא מפסיק עם ההתנהגות הזו ומבקש יפה, אך יש לו המון התפרצויות זעם.
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירההמשך
סמדר ריינר04/04/2010שלום שרה,
תראי מה שהעליתי זו רק השערה, כי לא נתת הרבה פרטים על המשפחה ועל מה שקורה. ייתכן גם שאתם אומרים שלכעוס זה בסדר, אבל עדיין כשיש כעס קשה לכם לקבל אותו. לא יודעת כי לא ראיתי אתכם בפעולה.
אם אתם מרגישים שזו לא הסיבה, אז בהחלט ייתכן שכדאי לכם לפנות לייעוץ.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
