חבר דימיוני או קולות בראש??

שלום,

בני בן החמש טוען בימים האחרונים כי הוא שומע קולות של חבר דימיוני בראשו. הוא אמר " הלוואי שלא היה לי חבר דימיוני, אני חושב משהו והחבר אומר לי משהו אחר. למשל אני חושב שהילדה הזו מגעילה והוא אומר לי - לא היא יפה. בגן כשאני לא מתנהג יפה - זה לא באמת אני, זה החבר הדימיוני שלי הוא אומר לי מה לעשות ואני שומע אותו מדבר אלי. נמאס לי לשמוע את החברים הדימיוניים שלי".
השאלה היא איך להתייחס לדבריו - האם זוהי תופעה נורמלית או שיש להתייחס אליה בזהירות ולשקול התייעצות עם מטפל? בחודש האחרון הוא גם קצת מפוחד והפחדים של גיל 3 חזרו אליו - למשל מחושך או להכנס לבד לחדר. הסיבה שאני מאוד עירנית ומודאגת היא שיש במשפחתינו (לאבי
) עבר של סכיזופרניה. איך לעקוב אחריו? לאיזה סימנים אני צריכה להתייחס במיוחד ואיך כדאי לי לנהוג?
תודה מראש,
אמא מודאגת