מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ייעוץ בשינהליז אזולאי06/04/2010
יש לי 2 ילדים מקסימים:
כפיר בן 3.5
שקד בת 2.5
הבעיה העיקרית היא בעת השכבה לישון.
שניהם ישנים בחדר אחד ביחד, כל אחד במיטתו. לאחר מקלחות וארוחת ערב, החל מהשעה 20:00 אני מתחילה מסדר השכבה.
אך כמובן, מסדר ההשכבה מאוד מורכב ולא קל. אני יושבת בחדרם מקריאה להם סיפור, ואומרת להם עכשיו לילה טוב, מאוחר מחר יש גן. כולם ישנים, לילה – תראו
יש כוכבים וירח בשמיים. ומתחילה להגיד לילה טוב לכל החפצים בחדר. ברגע שאני יוצאת מהחדר – שניהם קמים, שניהם קופצים על המיטה כי אחד גורר את השני.
אני מחזירה אותם למיטתם אך הם שוב קמים, צוחקים ולא עושים חשבון.
אפילו כשאני יושבת אצלם בחדר, הם יושבים במיטה לא ישנים והם אומרים לי: "לא בא לנו לישון". ייתכן שהם לא עייפים כי בגן הם ישנים בצהריים כשעתיים.
הדרך היחידה שכן מצליחה איכשהו, אנו מפצלים אותם: בעלי ישן עם ביתי בחדר, וכפיר ישן איתי בחדר השינה. ברגע שהוא נרדם-אנו מעבירים אותו למיטתו ובעלי חוזר אלי.
אך האם יש דרך אחרת? זה מאוד מתיש ופשוט לא הולך לנו איתם בהשכבה?
אשמח באם תוכלי לעזור לנו.
תודה רבה,
ליז אזולאי
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר לא רוצים לישון רוצים להשתגע
ליאת גרוס06/04/2010שלום ליז יקרה
אכן מעייף ומעצבן.
נשמע לי שמילת המפתח בתיאורך היא שהם לא עושים חשבון. ברור שלא בא להם לישון ויותר כיף להשתולל. הם חשים את חוסר האונים שלך ומנצלים אותו.
אחרי הטקס העדין והנעים צריך להפוך מאמא נעימה ומרגיעה לאמא קשוחה ולא מתפשרת. יש זמן לכל דבר . המשיכי את הטקס כפי שעשית עד כה אבל לפני שאת יוצאת תאמרי להם שמי שיוצא מהמיטה את תכעסי מאד ותחזירי אותו בכוח.
כמובן שהם ינסו ועלייך לממש את האיום וללא פשרות ודיבורים .את פשוט מכניסה אותם פיזית למיטה ואומרת בקול תקף עכשיו ישנים ושלא תצא/י מהמיטה שוב. במידה ויוצאים שוב עלייך לחזור על התנהלות זו ביתר תקיפות. תגדירי לעצמך שאין מצב שהם יוצאים מהמיטה לאחר ההשכבה. אם לך זה קשה תני לבעלך לעשות זאת. אל תישנו איתם כי כך אתם נותנים להם פרס על התנהגות בעייתית ואין שום סיבה בעולם שהם יפסיקו. ההפך...
אם תהיי שלמה עם דרך זו, סביר שתוך כמה ימים יהיה לך יותר שקט. וגם לילדים יהיה יותר טוב כי הם זקוקים לשינה זו ולתחושה שההורים הם חזקים ומחליטים עבורם.
בהצלחה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם את נשמרת מפני דלקת נרתיקית?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
