ילד בן 6 לא מוכן לאכול

בני בן 6, נולד עם פגם גנטי, אשר משפיע על המוח. כתוצאה- עיכוב התפתחותי רב תחומי- לא הולך לבד (עם הליכון) לא מדבר. משתמש בלוחות תקשורת שאנחנו בנינו לו, לא בסמלים הרגילים.
יש לו לוח תקשורת של כל מה שעושה בבוקר, וזה מאוד עזר לנו עם שגרת הבוקר.
בנוסף לעיכוב ההתפתחותי, יש לו גם פרכוסים, מקבל תרופות, אך הוא אינו מאוזן.
לפני כשנה התלחנו בדיאטה קטוגנית למניעת פרכוסים. הדיאטה לא עזרה, היינו איתה כשנה.
עקב הדיאטה (כנראה) הילד פיתח התנהגות מאוד לא נעימה ליד האוכל- הוא מרביץ, זורק את האוכל ומתעצבן. יש לציין כי בעבר היה אוכל מקסים. היה אוכל הכל, גם עם כפית וגם עם מזלג.
היום הכנתי לו לוח לאוכל. הוא ככ שמח שיש לו בחירה, בנוסף לאוכל גם נתתי לו בחירה באיזו צורה לשתות.. הוא שמח לקבל את הכוס עם הקש, אותה ביקש, רק ברגע שהתקרבתי אליו- הוא העיף אותה.
מאז היה לו מצב רוח רע כל הערב.
בדיוק הערב היינו אמורים להיות אצל הקלינאית תקשורת. בעלי הלך אליה עם הילד, עם אוכל ועם הלוח החדש. הילד פשוט לא שיתף פעולה, והעיף הכל.
הקלינאית אמרה ברחמים- בטח נורא קשה לכם.. איזו מן אמירה??
אנחנו מרגישים כי ממנה לא תבוא הישועה לעזרה התנהגותית.

אנחנו מרגישים כי 2 דברים מקשים עליו-
1- אנחנו. משהו בנוכחות שלנו מפריע לו לאכול.
2- השתיה. הוא נורא צמא, והוא רוצה לשתות ושמח לראות את הכוס, אך ברגע שהכוס קרבה אליו, הוא מתעצבן.

תודה מראש על ההצעות. אני יודעת שקשה להציע דברים מבלי להכיר את הילד, אבל.. בכ'ז..

תודה
דידי