מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- ילד בן עשר עם התנהגות קשהלירן09/04/2010
שלום,
בני הוא בן עשר. מראשית לידתו הוא היה עם טמפרמנט מאוד קשה. מאוד רכושני, נוטה להתווכח, קולני. אין לי ספק כי יש לו גם בעיה רגשית. הוא חווה גירושים בגיל 5. בשנה האחרונה, שיקמתי את חיי ולפני כמה חודשים נישאתי בשנית. לבעלי יש ילד בן 13. לי יש ילד נוסף בן 8. בעוד שני הילדים מקבלים את השינוי במשפחתנו באושר רב, בני בן העשר עושה את כל המאמצים להרוס הכל.
עלי לציין כי גם לפני שהתחתנתי התנהגותו הייתה על גבול הבלתי נסבלת.
בלימודים, השגיו נמוכים למדי, למרות הפוטנציאל הטמון בו.
ההתנהגות בבית ומחוצה לה היא פשוט לא סטנדרטית. עד כדי כך שאנו כמעט לא מזמינים אף אחד אלינו מפאת הבושות שהוא עושה. אין לו בעיה לצעוק ליד אנשים, להתנהג בחוסר טאקט מוחלט.
ילד שקם בשעות מאוד מוקדמות של הבוקר, מפריע לכל הסובבים. מתווכח עם כולם לאורך כל היום, קולני מאוד, חסר שקט, משמיע קולות כל הזמן, אגרסיבי נורא.
המצב מאוד עגום. עצוב לי מאוד שזה כך. ברור לי שיש לו בעיה רגשית אך לאחרונה נראה כי זה על גבול של בעיה נפשית.
לפני כשנה וחצי הוא קיבל ריטלין, על מנת להוריד את רמת האימפולסיביות שלו. הריטלין לא השפיע עליו במיוחד ומעבר לתופעות לוואי קשות לא ראיתי שזה תורם והפסקתי לי לו את הטיפול בעצמי.
אני לא חושבת שהבעיה שלו נוירולוגית.
מדובר בילד עם ביטחון עצמי מאוד נמוך ועם פחדים לא מעטים.
ניסיתי את כל מה שרק אפשר: רכיבה על סוסים, טרפיה באומנות, הידרוטרפיה, טיפול בבע"ח, טיפול פסיכולוגי, נוירולוגי, טבעי, מה לא.....
אני פשוט על סף יאוש מאוד גדול.
החיים בבית ומחוצה לו במצב הזה הם בלתי נסבלים גם עבורו וגם עבורנו.
אין לנו רגע אחד של שקט.
אודה לכם אם תוכלו לתת לי כיוון שיוכל לעזור כאן.
תודה - לירן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר ילד בן עשר
סמדר ריינר09/04/2010שלום לירן,
נשמע שניסית הרבה דברים, אבל הפסקת אותם כנראה בשלב כשלהו. המצב שאת מתארת דורש פסיכותרפיה של פסיכולוג או פסיכותרפיסט שעובד עם ילדים, באופן אינטנסיבי, אולי יותר מפעם בשבוע, משולב עם הדרכת הורים אינטנסיבית גם היא (לפחות פעם בשבועיים אם לא טיפול נפרד להורים), את זה צריך להמשיך לפחות שנתיים שלוש, ולהתמיד.
גם לגבי הריטלין, לא כתבת מה ניסית לעשות כשראית שזה לא עוזר ויש תופעות לוואי, מלבד זה שהפסקת את זה. האם פנית לרופא המטפל וביקשת תחליף? האם בדקת את הנושא או פשוט הפסקת בעצמך?
פיתרון קסם לא יהיה פה, צריך להשקיע ולהתמיד ולא לעבור מדבר לדבר בלי להתייעץ ולבדוק מה הבעיה כשמשהו לא עובד, לפני שמפסיקים אותו.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהילדי בן העשר
לירן11/04/2010סמדר שלום,
תודה על תגובתך.
עלי לציין כי הדברים שניסיתי לא היו קפיצה מדבר לדבר כי אם פרק זמן של לפחות חצי שנה של טיפול שהסתיים.
לגבי הריטלין - דיברתי עם הנוירולוג שהחליף לו לפחות כשלוש פעמים את הסוג (ריטלין LA, קונצרטה וכו'). לאחר שדיווחתי לו על התופעות שמהם הילד סובל, ביניהם: נידודי שינה קשים, חוסר תאבון, הזיות בלילה והגברת החרדות הוא אמר שאכן תופעות אלו לגיטמיות ובכדי לנטרל אותם הוא הציע לי כדור פסיכיאטרי (אם אני לא טועה - רספירדל). לא הייתי מוכנה שהבן שלי יקבל את הכדור הזה. משראיתי שהריטלין לא מועיל לא כלל (מה גם שלפי מבחני ה- TOVA שעשה לא הוכח כי לילד יש הפרעת קשב וריכוז. הסיבה היחידה לנטילת הריטלין הייתה בעקבות אימפולסיביות בהתנהגות) ומשראיתי שילד אם בעיה רגשית קשה הופך למטופל באמצעות כדורים פסיכאטרים, הפסקתי את הריטלין.
ההתנהגות עם ובלי נשארה אותו דבר. השוני היחיד זה התאבון המפורז שהחל אצלו מאז הפסיק את הריטלין.
לאור כל האמור לעיל, לאן את מציעה שאפנה? אינני מחפשת פתרון אינסטנט אך גם לא ייתכן שאבזבז את מיטב כספי עבור פסיכולוגים שלא רואים מהם דבר.
תודה - לירן* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירהילד בן 10
סמדר ריינר11/04/2010שלום לירן,
אם במבחן TOVA לא נמצא שהילד זקוק לריטלין, את צודקת שאין טעם לתת אותו. הבעיה היא לא אורגנית אלא ריגשית כפי הנראה. טיפול של חצי שנה זה לא נקרא התמדה. בטח לא במצב הזה. זו בהחלט קפיצה מדבר לדבר. טיפול פסיכולוגי לוקח זמן, וחייבים להתמיד, במצב שלכם לפחות שנתיים שלוש. בנוסף לא כתבת דבר לגבי הדרכת הורים. יכול להיות שדווקא טיפול או הדרכה עבורכם היא זו שתשפיע על הילד יותר מכל. אבל גם בכך צריך התמיד מעבר לחצי שנה.
זו העיצה היחידה שאני יכולה לתת לך כרגע.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם סובלים מחרדות?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
