בעיות שינה ופחדים קיצוניים

אתחיל בכך ששינויים הם דבר קשה.
לוקח זמן להתרגל לשוני,אפילו חדר במלון מחייב אתנו לזהות כוונים, על אחת כמה וכמה ילד חדש על כל המשתמע מכך.
את אמיצה ועשית בעיני מעשה מדהים.
קחי בחשבון שיקח לך ולילדה זמן להתרגל אחת לשניה, לגבולות, להורות....
תתנחמי בעובדה שילדים הם עם סתגלן מאוד- - ואם טוב לה היא תסתגל במהרה!!
אני רוצה להציע לך מספר דברים:
1. חכי קצת עם החינוך. תני לילדה את הביטחון בזה שתהיי לידה בשבועיים הקרובים עד שתרדם. לוקח לה זמן להבין שהלילה והשקט אינם מאיימים או מהווים אינדיקציה לנטישה... את יכולה ליצור ש/יגרה של אוכל מקלחת סיפור ולמיטה - ואת לידה עד שהיא נרדמת. עוד שבועיים שלושה כשתרגישי שהילדה כבר יותר רגועה - תתחילי להציב גבולות. לא הכל בבת אחת.
2. חפשי קבוצת הורים באזור מגורייך והצטרפי. אין לך מושג כמה טיפים תמיכה וחברים ניתן למצא, אני מצרפת קישור לאתר שלי - אם לא תמצאי תתקשרי אלי ואתן לך
3. קני את הספר "תקשיבו לי רגע" של הפסיכולוגית חלי ברק. המון פתרונות להמון בעיות דרך עיניו של הילד - מקסים וממומלץ ביותר.
בהצלחה!!

ענת זפרני http://martzim.tadmit4u.net/anat







/

שלום לך.
כתוספת לתשובה היפה של ענת, ברצוני להתייחס למצב המיוחד של הילדה שלך. לא ברור ממה שכתבת היכן היתה הילדה שלך עד לגיל 3. סביר להניח שאם אימצת אותה, היא גדלה בתנאים לא פשוטים. ייתכן וחוותה נטישה בגיל צעיר, ואם אימצת אותה מבית יתומים, סביר להניח שלא היה לה אובייקט התקשרות קבוע. חשיבותו של אובייקט כזה (בד"כ דמות הורית או דמות מטפלת קבועה אחרת) הוא בנתינת ביטחון לילד שהוא לא לבד בעולם; שתמיד יהיה מישהו עימו. בתחילה זקוק הילד לדמות חיצונית כזו ולחוויית רצף עם אותה הדמות. לאחר מכן, הילד מפנים את דמות ההתקשרות הקבועה, ויכול להעלות אותה בעולמו הפנימי ברגעי מצוקה. נראה כי ילדתך לא חשה את הביטחון הזה. לכן, כל פרידה יכולה להחוות על ידה כעוד נטישה. עבור ילד, שהוא ייצור חסר אונים יחסית, בעל צרכי תלות חזקים ואובייקטיביים, זה מפחיד מאוד להישאר לבד בעולם. הפרידה בלילה היא פרידה קשה עבור רוב הילדים. אולם, באופן תקין, ילד בן 3 כבר יודע שכשהוא יקום בבוקר דמות ההתקשרות שלו תהיה שוב לצידו. לפיכך, הפחד שוכך. עבור ילדתך, זה לא המצב. לכן, אני מצטרפת לעצתה של ענת: שבי לידה עד שהיא נרדמת. הייתי מעיזה ומציעה שינה משותפת לתקופה מסויימת. זאת על מנת שכשילדתך תתעורר בלילה היא תראה שאת נמצאת לידה. בנוסף, הסבירי לה שאת תמיד תהיי שם, בוקר וליל. הצעה נוספת הינה כתיבת סיפור משותף. למשל: סיפור על ילדה שפוחדת להיות לבד בלילה ועל פיה טובה שתמיד נשארת עימה ושומרת עליה.
תני לה זמן להבין שאת תהיי שם תמיד. נשמע לי שזה מאוד לא ברור עבורה.
אני צופה שתהליך האימוץ לא יהיה פשוט, ולכן מצטרפת לעצתה של ענת לגבי קבוצת תמיכה או תמיכה פרטנית עבור שתיכן.
שיהיה המון בהצלחה, ואני בטוחה שעוד תהני מאוד מהצעד המשמעותי שעשית, עבור שתיכן.
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית