התנהגות חברתית רגשית

שלום רב,
ביתי בת 3 (בת יחידה בעקבות קושי להיכנס להריון)ילדה מאושרת, חייכנית, אוהבת לשחק (גם בגפה, גם איתנו וגם עם ילדים אחרים).
הבעיה היא שהיא לא אוהבת לשחק עם כמות גדולה של ילדים, כאשר היא נמצאת עם ילד אחד או שניים אז היא פורחת ומשחקת יפה ונהנת, כאשר יש המולה והרבה ילדים היא נמנעת מלשחק עם הילדים, נצמדת אליי או אל אביה.
בגן אין לה הרבה חברים, יש מספר ילדים איתם משחק, היא נמנעת מלשחק עם ילדים שהם אגרסיביים - המנעות מאוד בולטת.
הגננת חושבת שהדבר נוגע לבעיה תחושתית וכי היא זקוקה למגע חזק, מסאגים חזקים , חיבוקים חזקים וכדומה. אני לעומתה חושבת שהילדה פשוט עדינה מאוד ורגישה, נשארה איתי בבית עד גיל חצי שנה, רגילה להתנהגות נורמטיבית, רגועה, ללא צעקות, ללא התנהגויות אגרסיביות בבית. אני חושבת שהיא נרתעת מילדים אגרסיביים (לא רק אגרסיביים פיזית אלא גם מילולית) בעקבות מה שהרגלנו אותה בבית (אולי טעות מצדנו, אולי גוננו עליה יותר מידי). אני חושבת שהיא ביישנית (כמוני) ורגישה (גם כמוני).
האם יש צורך באבחון כלשהו? בטיפול כלשהו?
האם הגננת צודקת ?
מה עליי לעשות?

תודה מראש, שחף