צריכה כלים .. (לאחר יעוץ)

שלום דניאלה,
לעמית עדיין קשה להתרגל לשינויים שאתם מנהיגים, וייקח זמן עד שיהיה שינוי. מה שבולט לי בסיטואציה שתארת, שאתם מגיבים נוראה מהר ואולי אף קצת בזעזוע לפרובוקציות שלה. אני לא בטוחה שכל כך דחוף לכעוס על כך שהיא ירקה לצלחת של אחיה. לא שזה בסדר, אבל היא זקוקה ליותר קור רוח. כשאתם מזדעזעים מכל דבר שהיא עושה, וצועקים זה מתפרש גם כסוג של חולשה ולא של חוזק.
אם אנחנו יוצאים מתוך הנחה שכך היא מקבלת תשומת לב, אז לא כל כך מהר חייבים לתת לה אותה. כשהיא צורחת נורא, אז קשה להתעלם מזה ואז זה לא יעזור אם אני אגיד לכם להתעלם כי אי אפשר לעמוד בזה, אבל כשהיא עושה מעשי קונדס, צריך להישאר קצת יותר רגועים ולא להפוך אותה למרכז העניינים וכל הבילוי נשכח.
הייתי מנקה את הצלחת של איתמר ומעבירה נושא - כלומר מחפשת איך למצוא לעמית מקום בדרך אחרת - לתת לה תפקיד, לשלוח אותה לשלם, להביא שתיה, וכו'.
אני מניחה שהיא ירקה כי היא הרגישה אבודה ולא מוחזקת, ולא ידעה איך לקחת מקום. במקום לתת לה מקום דרך היריקה שלה, מהיריקה עצמה הייתי מתעלמת ומנסה לייצר לה מקום דרך משהו יותר חיובי, או דרך לתת לה תפקיד כמו שהצעתי קודם או להגיד לה:" נראה לי עמיתי שאת קצת משתעממת לנו פה, אולי תספרי לנו קצת מה עשית היום בגן?" וזהו, בלי לעשות יותר מדי עניין. היריקה הי אקריאה לעזרה, לכן מעצם הקריאה לעזרה לא הייתי מתעלמת אב לא הייתי עושה ממנה כוכבת הערב בגלל שהיא ירקה.
היא מנסה לקבל מקום ואז נהיית דינמיקה של מי מנצח את מי במקום מי אוהב את מי ואיך עושים לעמית מקום. אין טעם להכניע אותה, ויריקה לתוך צלחת של אחיה, עם כל הגועל שבדבר זה לא בדיוק פשע שמקביל לרצח עם:-)
הילדים שלך בודקים את החוזק שלך, וכשהם מרגישים חוסר אונים או איבוד עשתונות מצידך הם משתוללים עוד יותר. להיות חזקה עם הילדים זה לא בהכרח ללמד אותם שפויה לירוק, את זה הם כבר יודעים, אלא להישאר בשליטה, רגועה, עם רעיונות יצירתיים איך להמשיך את הערב בלי לצאת יותר צודקת או מנצחת מהם.
מקווה שאני מובנת....
סמדר.

שוב שלום,
בנוסף אני מציעה, אחרי שכבר באים הבייתה ונרגעים, לתפוס כמה דקות עם עמית ולהגיד לה: "היום כשהיינו בקניון, נראה לי שהרגשת אבודה, ושיעמם לך, ואז ירקת בצלחת של איתמר. אני מציעה שאם קורה לך שאת מרגישה שאת צריכה אותי באותו רגע או רוצה התייחסות ממני - פשוט תבקשי, לא צריך בשביל זה לירוק. גם אם אני לא אהיה פנויה באותו רגע, אני אזכור את הבקשה שלך ואתייחס אלייך אחרי כמה דקות" (בזה צריך גם לעמוד כמובן:-).
כמו שאת צריכה כלים, גם עמית צריכה כלים כדי להבין את עצמה ולדעת איך להתנהג אחרת כשהיא במצוקה כלשהי. אם רק תאסרי עליה את הכלים שיש לה (לירוק ולצעוק) ולא תתני לה כלים חלופיים (להבין מה קרה לה ולבקש את מה שהיא צריכה) כל העונשים והכעסים בעולם לא ישנו את ההתנהגות, כי אין לה כלי אחר.

עם זאת, צריך לדעת גבולות.
כשאני קונה אוכל לאחד הילדים והוא באמצע האוכל ואני צריכה לזרוק את הכל לפח כיוון שאחותו ירקה לו בצלחת והוא מן הסתם לא יסכים לאכול מזה יותר, לא נראה לי שאפשר לעבור על כך לסדר היום.
ומה עושים כשהיא נעצרת באמצע הרחוב ולא מוכנה לבוא איתי כיוון שאחותה הזמינה היום חברה והיא לא? אני לא יכולה להשאיר אותה באמצע הרחוב, אח שלה בורח לכיוון השני, מה עושים?
אני מקבלת את נושא "החזקת המחשבות וסדר היום ופועלת לפיו היטב, אבל יש גבולות שהם בל יעברו, לא לעשות עניין מיריקה? מזה שצריך לקנות אוכל חדש סתם בגלל קפריזה של ילדה? נראה לי מוגזם.

בכל מקרה המון תודה,
דניאל

כמובן שהיא מקבלת אמצעים אחרים לתקשורת, היא הרי מקבלת חיזוק מיובי מידיי ותשבוחות על כל תקשורת חיובית שהיא יוצרת, על כל מגע חיובי בינה לבין האחים שלה או בינה לביננו.
היא מקבלת הסבר על מה החיזוק החיובי גם, חיבוקים, נשיקות אהבה בלי גבול, הפתעות קטנות ואין סוף הסברים וחיזוקים על כל התנהגות חיובית, לכן התמיהה על ההתפרצויות השליליות האלו.

היי דניאלה,
אני חושבת שנדמה לך שאת שמה גבולות כשאת כועסת עליה על כך שירקה לצלחת של אחיה, אבל בפועל זה לא מצליח. היא גם לא עושה את זה בגלל שהיא לא יודעת שזה אסור. לכן מה יוצא לך מזה שאת עושה מזה סיפור?
יש גם בלבול בציבור בין חיזוק חיובי וחיזוק שלילי.
חיזוק חיובי זה לא אומר שאנחנו עושים לילד משהו חיובי. חיזוק חיובי הוא כל התייחסות להתנהגות פרובוקטיבית שגורמת להגברת ההתנהגות. המילה חיובי מתייחסת לזה שזה מחזק את ההתנהגות לא אם זה נעים או לא. זו יכולה להיות גם התייחסות שלילית. עצם העובדה שהילד קיבל התייחסות כלשהי הגבירה את ההתנהגות שלו.
תסכתכלי על מה שקרה לכם אתמול בערב ותביני שאת נתת חיזוק חיובי, כי ההתנהגות הלכה והתגברה, למרות שנדמה לך ששמת גבולות ונתת חיזוק שלילי.
החיזוק השלילי היחיד שיש הוא התעלמות.
מה שאני הצעתי הוא התעלמות מההתנהגות אבל התייחסות לרגשות שעמדו מאחוריה. את יכולה בהחלט להחליט שזה לא מתאים לך ולהתעלם בכלל, אם את מסוגלת. את צריכה להגיד לילדה כשהיא מתנהגת כך את לא תתייחסי, ורק כשהיא מבקשת התייחסות כמו שצריך את תתייחסי.
לדעתי בקניון בחוץ, יהיה לך קשה לעמוד בזה כי הילדה שלך צריכה החזקה ולהשאיר אותה בהתעלמות גורפת יגרום לה גם להתייאש ולהתפרק.
לכן במקרה שלכם, לדעתי הפשרה הכי טובה, היא לא להיכנס למעגל של מאבק כוח וכעסים, ולהעביר את התקשורת תוך כדי המשבר לתקשורת שמבינה מה קורה ונותנת מענה לצורך שעלה.
אם הילדה תלמד שמקומה מובטח בלי הפרובוקציות, היא לא תצטרך להשתמש בהן.

ומבטיחה להיות עקבית.
כשניפגש אדווח לך על התוצאות
ושוב המון תודה על המענה והסובלנות.

דניאלה

היי דניאלה,
תראי, את יכולה להגיד לה שלירוק לצלחת של אחיה זה לא יפה, אם את אומרת את זה בקור רוח. הדרמה והכעסים גורמים לה לחשוב שהיא מנהלת אותך ואת מאבדת את שיווי המשקל ונראית אשז בעיניה חלשה. כשנדמה לה שאמא חלשה ולא מציחה להתמודד היא נהיית חרדה, ואז היא משתוללת עוד יותר.
אם את מסוגלת להגיד את בקור רוח ואז להעביר את תשומת הלב לאפיק חיובי יותר את שוברת את מעגל הקסמים שנכנסתם אליו לש מאבקי כוח, עלבון ודרמה.
זה אולי לא יעבוד מייד, אבל לאט לאט היא תבין שמשהו התשנה, וזה יתרום לתשתית של מניעה להיוותרות הדרמות האלה בהמשך.

כמובן שהיא מקבלת אמצעים אחרים לתקשורת, היא הרי מקבלת חיזוק מיובי מידיי ותשבוחות על כל תקשורת חיובית שהיא יוצרת, על כל מגע חיובי בינה לבין האחים שלה או בינה לביננו.
היא מקבלת הסבר על מה החיזוק החיובי גם, חיבוקים, נשיקות אהבה בלי גבול, הפתעות קטנות ואין סוף הסברים וחיזוקים על כל התנהגות חיובית, לכן התמיהה על ההתפרצויות השליליות האלו.

כמובן שהיא מקבלת אמצעים אחרים לתקשורת, היא הרי מקבלת חיזוק מיובי מידיי ותשבוחות על כל תקשורת חיובית שהיא יוצרת, על כל מגע חיובי בינה לבין האחים שלה או בינה לביננו.
היא מקבלת הסבר על מה החיזוק החיובי גם, חיבוקים, נשיקות אהבה בלי גבול, הפתעות קטנות ואין סוף הסברים וחיזוקים על כל התנהגות חיובית, לכן התמיהה על ההתפרצויות השליליות האלו.