שינויים בעקבות תינוק חדש במשפחה...

שלום חופית,

הדרישה של ביתך בתשומת לב אינה נתפשת בעיניי כפינוק.
בסה"כ, היא חוותה חוויה לא פשוטה, והיא צריכה לחלוק בדבר הכי יקר לה. סביר להניח שזה לא יהיה קל. איך את היית מרגישה לו בעלך היה מביא הביתה אישה נוספת?

את בהחלט יכולה לערוך את השינוי ולתת לה לישון בגן, אבל עשי זאת בפועל רק לאחר שתשוחחי איתה על הנושא, יום ועוד יום. תראי שהיא מפנימה. בתחילה תשארו לראות איך כולם נכנסים למיטת, שתבין מה הולך להיות. תבחרו ביחד את השמיכה, הדובי, החיתול והמוצץ איתם היא הולכת לישון ורק אז תשאירי אותו בגן.

אם גם בגן המטפלות ידברו איתה על כך ויראו לה היכן ישנים, זה יכול להקל עליה.

אם תראי שקשה לה, הגיעי מיד כשהיא מתעוררת. תראי על כמה הדרגתי נכון ורצוי לעשות זאת.
בהצלחה!

וד"א- את מוזמנת לקרוא מאמרים שלי באתר, או כתבות עבורן התראיינתי.
נעמה.

בקשר לבכורה (בת שנה וחצי) - בעקבות לידת אחיה היא כל הזמן מתעצבנת - על כל דבר אפשרי! אומרת על כל דבר "די" גם אם מלטפים אותה,רוצה כל הזמן שירימו אותה והתחילה גם להשטתח על הרצפה. איך להגיב לכל אחר מהמצבים האלו? להתעלם מהצעקות ומה"די" או להתייחס? להגיב להשטחות על הרצפה או להתעלם ולהמשיך הלאה? אנא יעצו לי...

חופית שלום,

כרגע לא פשוט לה לכן, איפה שאפשר לוותר ולעגל פינות, עשו זאת.
חשבו מה הקווים האדומים שלכם ועל מה אינכם מוכנים להבליג, ואז- חשוב שתהיו עקביים.
בכל מקרה, שקפו לה את רגשותיה בכל סיטואציה ותתנו שם לכל רגש אותו היא חווה. יהיה לה קל יותר להתמודד.
אל תשכחו , גם היא תינוקת. כמו בכתבה אליה התראיינתי בעיתון "להיות הורים", המופיעה באתר שלי, "אחד תינוק והשני גם".

שלום ותודה על העזרה. יש לי התייעצות נוספת...
לאחרונה המצב החמיר. כל עניין הוא בכי. האמת היא שאני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אין לי בעיה עם בכי רק לא כשהוא כל היום ועל כל דבר. אני מבינה אותה שהיא חרדה בעקבות השינויים אבל לא מצליחה לעזור לה. אני לא בטוחה האם לנחם אותה בכל בכי או עליי להתעלם בחלק מהמקרים. מה עושים במצב כזה? מה נראה לך הדרך הנכונה? אני מרגישה שאני כבר לא מצליחה להתמודד נכון עם המצב.
תודה