דמיונות מפחידים לילד בן שלוש

שלום דקלה,
חלק ממה שעובר על בנך הוא מתאים לגיל (פחדים בלילה) וחלק פחות וכנראה יש השפעה של הניתוחים שעבר והקשיים הבריאותיים שהיו לו.
לטעמי זה לא רעיון טוב לתת לו לישון איתכם. אני חושבת שכדאי לדבר איתו על הפחדים שלו, ולעזור לו להתמודד איתם, למשל בהקראת סיפורים לפני השינה על ילדים שמתמודדים עם פחדים או פוחדים לישון. לדבר איתו על כך שבובות לא באמת יכולות לדבר, ונסי לבדוק איתו מה ירגיע אותו. אפשר להשאיר אור קטן בחדר שלו, וכשהוא מתעורר אפשר לשבת לידו עד שהוא נרדם, אבל לא הייתי לוקחת אותו לחדר שלכם.
בנוסף את יכולה לקרוא בעמודת "שאלות נפוצות" בתשובה בנוגע לפחדים על עוד רעיונות ולבדוק אם יש שם עוד דברים שנראה לך מתאים ליישם אצלכם בבית.

תודה רבה על תשובתך אך לא הבנתי חלק ממנה, האם זה נורמלי לגילו שהוא חושב שהבובות מדברות איתו? לדעתך אני צריכה לומר לו שבובות לא מדברות או לשאול אותו מה הן אומרות לו ולפתח איתו שיחה על כך?
מה הדברים שלא נורמלים לגילו? אך עליי להתמודד איתם לדעתך?
תודה רבה רבה

שלום דקלה,
זה נורמלי בגילו לחשוב בחסות החושך שקורים דברים מפחידים, כמו שיש ילדים שבחושך נדמה להם שהצללית של המעיל שתלוי על הכיסא הוא גנב שבא לחטוף אותם.
במקרים כאלה יש מקום בעיני להרואת לילד שבחושך יש דברים שהם לא כמו שהם נדמים.
יכול להיות שלפעמים בלילה מתערבב לו החלום עם המציאות ונדמה לו שמה שהוא חלם, משל שהבובות מדברות הוא אמיתי. לא נשמע לי עד כמה שהבנתי, שמדובר בילד פסיכוטי ששומע קולות. אני חושבת שהילד שלך מבין באיזה שהוא מקום שהקולות האלה לא אמיתיים וצריך לחזק אצלו את ההבנה הזו ולאשר אותה.
אני לא יודעת אם יש דברים שלא נורמלים לגילו, אא התרשמתי שהפחדים שהחלו לאחר הניתוח לא קשורים לפחדים שנורמלים לגילו אלא קשורים לטראומה מסויימת מהתהליכים הרפואיים אותם הוא עבר. יכול להיות שיש רעשים שמזכירים לו רעשים של מכשירים רפואיים שונים וכו'.
ייתכן שכדאי לדבר איתו על כך, כלומר לשאול מה הוא זוכר מהניתוח, האם משהו הפחיד אותו, וכו', ודרך זה לנסות להקל עליו, לפי מה שהוא אומר כמובן.