אוננות

שלום תמרה,
זה לא שביתך לא מפנימה את נושא הפרטיות אלא קורה לה משהו שבגללו היא לא יכולה לשלוט בצורך לאונן.
כפי הנראה היא במצוקה כלשהי, והאננות היא כלי מבחינתה להירגע.
לא סיפרת הרבה פרטים עליה ועל המשפחה, אבל אולי כדאי לבדוק מה קשה לה, האם מרגישה בודדה, חרדה או סובלת ממצוקה כלשהי.

תודה על התגובה.
שוחחתי עמה ברצינות שוב היום...הפעם עם המון חיבוקים וליטופים. היא מאד בכתה אך אמרה שאין לה שום בעיה או קושי. שאלתי אם מישהו מציק לה בבית הספר, בכיתה, בהסעה...אחיותיה אולי....חברותיה. משהו בלימודים אולי ....וכלום. היא אמרה שהכל בסדר. היא היתה מאד אמינה.
אולי אני משדרת מעט עייפות וחוסר סבלנות וזה משפיע עליה...אינני יודעת.
אנסה להתעלות על עצמי ואבדוק אם זה משתפר.

תודה רבה לך בכל אופן :)

שלום תמרה,
יש סוגים של קשיים ריגשיים שילדים לא תמיד יודעים לזהות ולדווח עליהם מילולית.
ילידם שנוטים לאונן הרבה, לעיתים קרובות מרגישים לא מספיק מוחזקים ריגשית. תבדקי את סדר היום שלה, כמה קשר קרוב יש לה איתכם ההורים תוך כדי היום, האם יש במהלך היום הרבה"חללים" שבהם היא צריכה להחזיק את עצמה "לבד" כלומר בלי קירבה של מבוגר ובלי תכנית. ייתכן שהרגעים האלה שבהם לבנות יש זמן חופשי בבית ובהם היא מאוננת מרגישים לה כבודדים, והיא זקוקה שם לתשומת לב וליד מכוונת של מבוגר.
תנסו להקדיש לה באופן קבוע זמנים לבד עם אחד ממכם, שיכללו תשומת לב אישית ומגע גופני חם.