בן 7.5 סרבן אכילה

בני הוא אכלן קטן מאוד. משקלו נמוך אך עקבי מבחינת האחוזון {אחוזון10 במשקל ו25 בגובה}. אינני מצליחה לגרום לו לאכול ונעשה כבר אישו סביב האוכל שלו. כולל "ירידות" שלנו עליו שהוא רזה ולא יהיה לו כוח לשחק כדורגל ולא יוכל להיות שחקן כפי שהוא רוצה ושחקנים יפגעו בגופו הקטן במגרש בגלל שהם יותר חזקים. ידוע לנו שכל האמירות האלו פסולות ומורידות את הביטחון העצמי אך לפעמים זה חזק מאיתנו. יחד עם זה אני מרגישה רגשות אשמה שכאם אינני מספקת לבני את התזונה שהוא זקוק לה לבניית גופו. בבוקר אינו אוכל רק שותה כוס חלב. לבית הספר אני נותנת לו כריך ופרי. את הכריך הוא טוען שלא תמיד הוא מסיים ואני בטוחה שזה בלשון המעטה. פרות הוא אוהב. במועדונית כמעט ולא אוכל כלום, אחה"צ כשאנחנו נפגשים אם אנו נשארים בחוץ אז הוא אוכל ארטיק ואם חוזרים ישר הביתה אז אני מכינה לו מיד אוכל, פסטה או כריך או טוסט... בערב אוכל ארוחת ערב קלה חסרת פחמימות. בדרך כלל חביתה או ביצה קשה וירקות. לפעמים פסטה וקורנפלקס לקינוח. אינו אוכל בשר ועוף כמעט בכלל. אוהב ירקות. הלוואי עליי... אני חושבת שיש לו הפרעת אכילה. גם בשבתות כשנמצאים ביחד עם בני הדודים, הוא היחיד שאינו אוכל. הוא לא מתקרב לשולחן האוכל.
מה עושים. איך יוצאים מזה ויחד עם זה איך דואגים לו שכן יאכל?
תודה רבה