חוסר בטחון עצמי / מופנמות

שלום שרון,
ברצוני להתייעץ איתך לגבי בתי בת ה-4. ילדתי ילדה חברותית, נוחה והסתגלותית באופן כללי.
רק לידיעה, לפני 7 חודשים נולד לה אח קטן (למרות שאני חושבת שאין לכך שום קשר לבעיה שאני עומדת להציג בשורות הבאות).
בתי מדברת מאוד חלש, בשקט ולאט, כך שהרבה פעמים הסובבים אותה מאבדים סבלנות להקשיב לה, בפרט כשמדובר בילדים אחרים שעומדים מולה ובכלל כשמדובר במבוגרים/ משפחה מורחבת ואפילו אנחנו הוריה מאבדים סבלנות. הרבה פעמים נדרשנו לבקש ממנה לחזור על מה שהיא אומרת ולדבר ברור יותר או חזק יותר - מה שגורם לה להתעצבן ולהטיח בנו האשמות שאנחנו לא שומעים טוב או שאנחנו לא מקשיבים לה.
עד לפני חודש היו לבתי קשיי היגוי - היא לא הייתה מסוגלת לומר את האותיות "ת/ט" ו- "ק/כ", ועכשיו חסר לה רק האות "ר". הבעיה טופלה באמצעות ביקורים אצל קלינאית תקשורת. כמובן שהחלפת אותיות גרמו לה להיות ברורה פחות, אבל עכשיו אפשר להבין כל מה שהיא אומרת.
לפי דעתי גם זה לא קשור לעובדה שהיא ביישנית, שקטה ואולי חסרת ביטחון.
הגננת בגן עירייה אמרה לבעלי שמתחילת השנה, התקשורת עם בתי הייתה רק בשפת הסימנים, ורק עכשיו היא סוף-סוף נפתחה קצת (שנה שעברה הגננת בגן הפרטי, אמרה שבהתחלה בתי הייתה קצת מרוחקת, אבל לאט לאט היא נפתחה, צברה ביטחון עם כל החום והפרגון שהיא קיבלה).
לוקח לה זמן להתחבר עם ילדים שהיא לא מכירה, היא לא באה ומדברת בחופשיות עם ילדים חדשים, ועד שהיא מדברת זה ממש בשקט. האם בתי סובלת מחוסר בטחון עצמי?
ומה לעשות עם העובדה שהיא מדברת חלש ולאט, כי גם לי קשה עם זה, אני צריכה לצבור הרבה הסבלנות ולנסות להקשיב לה תוך כדי בכי ל התינוק למשל, וכל משפט פשוט יכול לארוך זמן רב.
נראה לפעמים שהיא צריכה לחשוב ולארגן את המשפט בראש ורק אז להוציא את המשפט.
הקלינאית תקשורת אמרה שאין לה בעיית שפה או אינטלגנציה, כי התשובות שלה מאוד חכמות, אבל אני נאלצת במהלך הטיפול כל הזמן להעיר לה לדבר חזק ומהר כי לוקח לה המון זמן לענות.
אני מתנצלת עם המכתב הארוך, פשוט נראה לי שחשוב להציג את התמונה במלואה.
אשמח לקבל ייעוץ, תודה,
אפרת.