מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- דיכאון מוזרחסויי29/04/2010
אני בן 13 ואני נראה לי שאני בדיכאון ממשש בכיתה ו לא קשור בית בספר נראה לי שלא טוב דבר ראשון בחברים הייתי מצחיק ואני כבר לא אני יותר שקט בבית ההורים שלי כל הזמן רבים ואני כזה שאהבתי פעם דברים יקרים והמון דברים ופתאום היום אין לי חשק לכולם ועכשיו אני מסתכל בתמונות של פעם אני אומר דבר ראשון פעם הייתי יותר יפה היום כשאני מחייך אני לא יודע איך לחייך אני כאילו עצוב ואמרו לי עכשיו שיש לי קצת פזילה טוב לא רואים זה ממש קצת וגם יש לי פצעים בפנים ואני מכוער לא יודע פעם אני יודע שהייתי יותר שמח ויותר מצחיק וצוחק היום אני הפוך אני לא חופשי וגם בבית נראלי שההורים שלי נהיו יותר קמצנים לא קונים לי כלום וזה סיוט כל יום משעמם אני חיי בבית שלא טוב לי לא יותר בבית אני רוצה כמו חברים שלי הכל נקי ומסודר ואצלי הפוך וזה מאוד קשה לי אני כך כבר שנתיים אז זה הרבה מאוד וכמו שאמרתי אני הכי מודאג מהתוצאה אני מחייך חיוך עצוב כזה עניים נפולות יש לי פצעים לא יודע אם זה קשור אולי כי אני עצבני ולא טוב אבל ממש לא טוב אני לא יודע מה לעשות אני כאילו נהיתי מכוער ..
* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר דיכאון מוזר
סמדר ריינר29/04/2010שלום לך,
זה לא דיכאון מוזר אלא דיכאון רגיל בהחלט שמאפיין את גיל ההתבגרות. הגוף משתנה, והפרופורציות, ויש פצעים על הפנים, ויש חילוקי דיעות עם ההורים וכו'. עד כאן הכל רגיל, אתה לא חריג, אם כי זה בהחלט קשה.
אם מעבר לזה גם יש בעיות בבית, בין ההורים, וגם קושי חברתי (אתה לא חייב להיות ראשון בין החברים בהכרח, אבל חשוב שיהיו לך חברים וללא תרגיש בודד), אז אולי כדאי לומר להורים שיש בעיה, ושאתה מבקש שיקחו אותך לקבל עזרה.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אורח חייכם בריא?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
