בכי רב

שלום רב, בתי התאומה, בת ה 3.4 רוב הזמן בוכה. כשמשהו לא מתנהל כרצונה היא בוכה. יש ימים שנראה כאילו היא בוכה לשם הבכי ושום דבר לא ירצה אותה. בדרך כלל אנוחנו מתרצים התנהגות זו ב"הילדה עייפה" אך אני לא בטוחה שכך הדבר.
אני מוצאת עצמי מבולבלת ולא יודעת באיזו גישה והתנהלות לנקוט.
כשהיא בוכה אנחנו משתדלים להתעלם או לבקש ממנה לבכות בצד. היתה תקופה שניסינו לתת פרס על כל אחר צהריים שעובר ללא בכי.
גם ניסינו את הדרך בה כל פעם שהיא בוכה אנחנו מנסים לתת לה מענה אך התחושה היא שאין זה בכי אמיתי אלא רק דרך להפעיל אותנו במיוחד אותי.
הבכי שלה יכול להמשך זמן רב ואין מנוס מלהרגיש שמשהו שאני עושה אינו נכון. אשמח לדעת מה דעתכם בנושא ואולי לקבל הפניות למאמרים או אנשי מקצוע אם יש צורך.
תודה