מה מקור החרדה

שלום איילת,
אני לא מכירה את הילד שלכם ולא בטוחה שאני יכולה לדעת מה מקור החרדה שלו, מה גם שאני לא חושבת שבכל הדוגמאות שאת מתארת החרדה היא אותה חרדה.
צריך להבין שילד עם PDD גבוה ככל שיהיה הוא ילד שבסיס ההפרעה שלו היא חרדה תהומית.
במיוחד תפס אותי המשפט הלפני אחרון שלך, :"הוא ילד מאוד נבון וה"דבר הזה" מעכב לנו תכניות כאלה כלאה ואחרות לעתיד הלימודי והחברתי שלו"
יכול להיות שה"דבר הזה" הוא ה-PDD שאתם הייתם רוצים, ובצדק מבחינתכם שייעלם ולא יפריע, כי הוא ילד נבון. אבל זה שהוא נבון זה לא אומר שאין לו בעיה. ואכן טבעי להניח שיהיו קשיים בעתיד הלימודי והחברתי שלו עם האבחנה שיש לגביו. יכול להיות שעם זה קשה מאוד להשלים עדיין.
לפי הבנתי החרדה מהזיקוקין קשור ישירות ל-PDD כיוון שהרעשים והאורות חודרים את מעטפת ההגנה שלו ומשאירים אותו חסר אונים. החרדה מהעכבר של המחשב, היא צירוף של העניין הזה ובתוספת התחושה שאתם לא מקבלים את הקצב שלו והמגבלה שלו, ואת העובדה שהוא לא תמיד יכול, והוא לא בהכרח תמיד רוצה ויכול להיות "אלוף". כאן זו גם יכולה להיות תגובה ללחץ שאתם אולי מפעילים עליו, בלי להתכוון, כיוון שאינכם רוצים להשלים עם המגבלה שלו ולא רוצים לראות את עדויות לכך שהוא לא תמיד יכול ולא בהכרח התוכניות ל"עתיד הלימודי והחברתי" שלו יהיו כמו שאתם רוצים.
לכן, הצעתי היא שתרפו קצת ותנסו לקבל את הילד המיוחד שלכם כמו שהוא.