בן שנתיים.

שלום לך
בגיל שנתיים (עם טווח שונות) מגלים ילדים הן את נפרדותם והן את עצמאותם, ועם שני גילויים אלו מגיעות ההתנהגויות של בדיקת גבולות (או בדיקת כוחם היחסי בעולם). אני חושבת שאת רואה זאת סביב האמבטיה. לפיכך, אני מציעה לשנות דברים הנוגעים לשעת האמבטיה. למשל: לקנות יחד עם הילד משחקים חדשים לאמבטיה, לעשות את האמבטיה בשעה אחרת (יש ילדים רבים שמפחדים מהאמבטיה בשעת החשיכה) או כל שינוי אחר העולה על רוחך. חבל להפוך את החלק הנעים הזה לשדה קרב.
לגבי החבר: אם התנהגותו של בנך היא כזו רק בחברתו - אני מציעה להתעלם. ייתכן והחבר נותן לו לגיטימציה לבטא חלקים מעולמו הפנימי שהוא מתקשה לבטא באופן עצמאי (כגון תוקפנות) וזה מאוד יכול להוסיף לבטחונו והרחבת עולמו. אני מציעה להשאיר את הדברים כמו שהם.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית מומחית

לגבי האמבטיה קניתי דוקא משחקים חדשים והוא מאוד אוהב לשחק בהם, יש לציין שכאשר הוא כבר באמבטיה הוא לא נאבק והוא אף נהנה. אך כל הכניסה לאמבטיה, הורדת הבגדים וההגעה כרוכה במאבקים.
כמו כן גם ניסיתי לקלח אותו בשעות מוקדמות יותר עוד לפני שקראתי את תגובתך , כאשר היו תוכניות והיינו צריכים לצאת מהבית ולא היה שינוי.
לגבי אותו ילד , אין לי בעיה שהוא משתולל קצת ומשתובב בחברתו אני גם יודעת שהוא מאוד מתרגש כל פעם לראותו וזה חלק מהעניין.
הבעיה היא שהוא לומד ממנו דברים לא יפים כמו מילים לא יפות, וצעקות כאשר אינו משיג את מבוקשו מה שלא היה קיים קודם.
והחיקוי של אותו חבר נשאר גם כאשר הוא איננו.
אני תמיד מדברת איתו כאשר אני יודעת ששניהם הולכים להיפגש ואומרת לו שהוא ילד מקסים ושישחק יפה עם החבר וגם כאשר החבר צועק שלא יצעק ושיאמר שזה לא נעים כשצועקים, האמת היא שזה עושה את העבודה לפעמים ולפעמים אני מרגישה שהוא פשוט לא שולט בדחפיו ומחקה אותו.
האם אני נוהגת נכון ומה עוד עליי לעשות?

שלום לך שוב
אני חושבת שאת נוהגת מאוד נכון והמשיכי כך.
בהקשר לאמבטיה - ייתכן וכדאי לנקוט בהצבת גבולות.