תהליך גמילה "תקוע", בת 3.3

שלום,
בתי בת שלוש ושלושה חודשים, נבונה מאוד ובוגרת. לאחר שהגענו למבוי סתום בכל הקשור לגמילה מחיתולים (עד היום היא לובשת חיתול), פנינו לייעוץ מקצועי של פסיכותרפיסטית לפני שלושה חודשים. היא המליצה לנו להעצים את העצמאות של הילדה באופן כללי ולא להפעיל עליה כל לחץ בתחום הגמילה, כך שהרצון להיגמל יבוא ממנה. כיום נראה שהילדה אכן רוצה להיגמל, מבינה לגמרי שגמילה היא אחד מן הסימנים לבגרות ורוצה ללבוש תחתונים. נראה לנו שמבחינה פיזיולוגית ומבחינת המוטיבציה היא מוכנה לגמילה.
אבל, יש לה ככל הנראה מחסום שהיא לא מצליחה להתגבר עליו: היא לא משחררת את הפיפי/הקקי לתוך הסיר/האסלה. היא מתיישבת לכמה שניות אך ממשיכה להתאפק ולבסוף מבקשת (ומקבלת) חיתול. נראה שהדבר מתסכל אותה, וכמובן גם אותנו, מה גם שבעוד 4 חודשים תלך לגן עירייה שבו גמילה היא תנאי סף. ניסינו כל מיני שיטות כדי לגרום לה לשחרר את הפיפי - הזרמת מים, הליכה משותפת לשירותים איתנו וכו', אך ללא הועיל.
אנחנו מוטרדים בגלל התסכול של הילדה, נראה שסוף-סוף היא רוצה להיגמל, אך מחסום רגשי כלשהו עוצר אותה, ואנחנו חוששים שהמוטיבציה שלה להיגמל תדעך אם המצב יימשך.
האם לדעתכן כדאי לפנות לייעוץ נוסף? האם כדאי להציב עובדות בשטח ולקבוע שאין יותר חיתולים בבית, או שהדבר עלול להחמיר את המצב?
תודה רבה,
יעל