זמן איכות עם ילדה בת 2.4

שלום שרית,
אני מבינה שאת מאוד משתדלת ולא מרגישה בטוחה שאת עושה בסדר. אם זאת קצת קשה להתייחס לקשר אם - ילד במונחים טכניים של זמן איכות, לי באופן אישי זה נשמע קצת כמו מינון של תרופה:-)
יכול מאוד להיות שזה בסדר, וגם יכול להיות שהילדה שלך צריכה דברים אחרים, אני לא יודעת, אני לא מכירה אותה.
מה שחשוב זה לא רק כמות הזמן והתכנים שאת בוחרת אלא האם אתן נהנות יחד, האם את מתייחסת ריגשית בזמן הזה לילדה שלך, האם את מבינה אותה ומתייחסת נכון לשדרים שלה, וכו'.
אם הילדה מתפתחת היטב, נראית מרוצה ושמחה חלק גדול מהזמן, מתפקדת היטב בגן, ישנה טוב בלילה וכו', אז כנראה שמשהו את עושה בסדר:-)

קודם כל תודה רבה על התשובה ועל המהירות.

כל מה שאמרת נכון. כלומר היא מתפתחת יפה ושמחה רוב הזמן ויש ביננו קשר רגיש והדוק וכו'. יחד עם זאת, ההישארות שלה בגן בבוקר (אבא שלה לוקח אותה) גובלת בין אדישות לחוסר רצון להישאר למרות שהגננות אומרות שאח"כ היא משתלבת. כשאני אוספת אותה היא לא רוצה להישאר יותר מהנדרש, וגם אם הילדים נמצאים באמצע פעילות של משחק או ריקוד היא מבקשת ללכת. מצד אחד היא ילדה עם בטחון עצמי, עומדת על שלה מצחיקה וצוחקת ומצד שני היא די רוצה ידיים אחרי כמה דקות הליכה. בנוסף, היא די צמודה אלי כשאנחנו בגן המשחקים או בבית ואז אני מערבת אותה בלעשות כביסה, אוכל או סתם יושבת לידה והיא מעסיקה את עצמה לכמה דקות ברצף בלבד.

לכן שאלתי היא איך אני יודעת שטוב לה בגן (היא עדיין לא מתקשרת ברמה של לספר לי מה קורה בגן וגם אני לצערי לא ממש סומכת על הגננות שאומרות את המילים הקבועות "הכל בסדר גמור" שכן אני אמא מעורבת והן יודעות שהעלתי מספר טענות בפני מנהלת הגן בקשר אליהן כך שאני חוששת שזה אולי משפיע על היחס שלהן כלפי ביתי
ושאלה נוספת איך היא בעניין הלעסיק את עצמה. כלומר כמה זמן ילד בגיל הזה אמור להעסיק את עצמו לבד בעוד ההורה עושה פעולה אחרת.
תודה

שלום שרית,
נשמע לי שחשוב לך מאוד שהכל יהיה בסדר וייתכן שאת קצת יותר מדי מודאגת. אם את לא סומכת על הגננת, יכול להיות שניתן להגיע פעם פעמיים בהפתעה ולראות מה קורה בגן. בכל אופן אם הילדה לא הייתה משתלבת, זה היה מפריע לגננת וסביר להניח שהיא הייתה ואמרת לך. לא הייתי מסיקה מסקנות מהאדישות של הילדה, זה לא אומר שהיא סובלת בגן בהכרח. ייתכן מאוד שהילדה חשה את המבט השואל בעיניים שלך, ואת הלחץ שלך, והיא מגיבה בהתאם למסר סמוי ולא מודע שלך שלא ממש משחרר אותה. את מאוד עסוקה בלמדוד כל דבר האם הוא בסדר או לא, וייתכן וזה פוגם בספוטניות של החוויה של שתיכן.
תנסי קצת לשחרר, ולתת לילדה להגיב איך שבא לה, ופשוט ליהנות מלגדל אותה, בלי לנסות לעצור כל רגע ולחשוב האם זה בסדר או לא.
נשמע לי שבאופן כללי הילדה בסדר גמור.