זריקת חפצים

הילדה נמצאת במסגרת מעון.
כשנכנסה למעון בתחילת שנה (לאחר שהייתה עימי בבית) הייתה לעיתים זורקת את הצלחת גם בזמן האוכל,אך המטפלת דווחה לי שהיא אוסרת עליה והיא הפסיקה עם המנהג הזה.
שוב תודה.

שלום שי,
ייתכן שהילדה שלך זקוקה לכלים נוספים כדי לתקשר. הדרך היחידה שלה כרגע להביע תסכול או לקבל התייחסות היא באמצעים האלה.
אני מניחה שמהתחלה הקשר עם הילדה היה לא פשוט כיוון שכל הזמן ליווה אתכם החשש שהיא סובלת מפיגור. אולי, בעקבות קביעת הנוירולוגית שלא מדובר בפיגור, כדאי לכם להתחיל לחשוב עליה כעל ילדה רגילה ולהתחיל להתייחס לעולמה הריגשי, ללמד אותה למלל את תחושותיה, למשל כשהיא מרביצה לנסות הבין מה קרה, להעלות השערות -"אולי את רוצה גם, מה שיש לאחיך, אולי את רוצה שאחיך יתסכל עלייך עכשיו" וכו', בכלל לא משנה אם זה נכון או לא או אם זו סיבה מוצדקת, מה שחשוב זה עצם התהליך שמתחיל לתאר עבורה במילים מה קורה לה, כדי שהיא תתרגל לחשוב כך ולהשתמש במילים במקום בידיים. בהמשך אפשר להגיד לה - אם את רוצה מאחיך - תבקשי כך וכך, לא צריך להרביץ, אבל קודם צריך לתת לה כלי אחר.