ביטחון עצמי נמוך

שלום לכם,
כתבתם הרבה מה קשה לכם ומה אתם רוצים, אבל לא ברור מה הוא רוצה והאם המצב מפריע לו בכלל. אני לא מכירה אתכם, אך מדרך הכתיבה שלכם על הבעיה אני מתרשמת שקיימת אפשרות שחוסר הביטחון של בנכם קשור גם לכך שאתם רוצים בשבילו ועושים בשבילו והוא לא מתנסה בלבחור, לרצות, להצליח, להיכשל, לטעות וכו'.
ילד בן 14, גם אם תשלחו לרכיבה על הסוסים, תוכלו להביא את הסוס אל השוקת אבל לא להכריח אותו לשתות:-)
ייתכן שאתם צריכים להרפות מהילד ולחכות שהבקשות ומהצוקה יעלו ממנו, ואז לחשוב יחד איתו על דרכים שמתאימות גם לו ואז הוא גם ישתף פעולה ויש סיכוי שזה יעזור לו.

תודה רבה על התשובה המהירה.
רציתי להתייחס לתשובתך . במכתבי הקודם לא פירטתי את כל קורות החיים של בננו,רשמתי עליו בכלליות, לא ציינתי שהוא סגור, ביישן, ומופנם,ורוב הזמן לא משתף אותנו בדברים שקורים לו ,או סתם מתייעץ אתנו בנושאים שמעניינים אותו.תמיד צריך לשאול ,לנסות לדובב אותו כדי שידבר ויספר או סתם ייפתח איתנו שיחה.
נכון שאנחנו רוצים בשבילו, זה דבר לגיטימי הוא הבן שלנו אבל אנחנו לא לוחצים עליו ולא קובעים בשבילו, גם שרשמנו אותו לחוג רכיבה הצענו לו כמה חוגים והוא בחר. אם לא היינו מציעים הוא מצידו לא היה בשום חוג.כאילו אין לו עניין בכלום חוץ מהמחשב, וזה גם נובע הרבה מחוסר ביטחוןהעצמי שלו.האם זה נורמלי שנער בגילו לא יפגש בכלל עם חברים,לא יהיו לא תחומי עניין שונים,וכל הזמן יהיה לבד? כל היום ישחק במחשב מה שמדאיג אותנו זה הבדידות שלו.
יכול להיות שטוב לו כך אבל יותר נראה לנו שקשה לו מבחינה חברתית.אולי גם הבעיה הלימודית שלו משפיעה על המצב.
האם תוכלי לכוון אותנו איך ניתן לעזור לו לחזק את חוסר הביטחון שלו , כדי שיהייה לו יותר קל בהמשך .האם להניח לו לנפשו ?
תודה רבה.

שלום לך,
בודאי שבנך סגור וביישן, זה היה מאוד ברור מפנייתך הקודמת. אני מסכימה איתך מאוד שזה מדאיג שילד בגילו לא ניפגש עם החברים ואין לו תחומי עניין שונים, לא ניסיתי חלילה לזלזל בדאגה שלכם או בחשיבות העניין, אלא להצביע על טעות אפשרית שאתם עושים. זה לא שזה לא לגיטימי שאתם רוצים דברים בשביל הבן שלכם, אלא שזה לא עוזר. ואת זה אתם רואים בעצמכם. זה כמו ההבדל בין להיות צודק ולהיות חכם, זה לא שאתם לא צודקים שאתם רוצים שהוא יעשה כמה דברים, אבל זה לא יכול לבוא ממכם, בטח לא בגיל 14.
שתי אפשרויות- או שלבן שלכם יש בעיה חמורה יותר שגורמת את חוסר התפקוד החברתי - שקשורה לדיכאון חלילה, או בעיה חמורה אחרת, ואז צריך לבדוק את זה אצל מומחה,
או שכאשר אתם תפסיקו לדאוג הוא יתחיל. אני יודעת שקשה לכם להאמין לי, כי נדמה לכם שלבד הוא לא זז. הו אלא זז כבר שנים כי הוא בטוח שעוד רגע אתם תזוזו. זה כנראה תמיד היה כך.
הביטחון העצמי שלו נמוך בגלל שאין לו התנסויות חיוביות שמזינות אותו. כדי להעלות את ביטחון הוא צריך לצבור הצלחות, כדדי לצבור הצלחות, הוא צריך לעשות דברים, כדי לעשות דברים הוא צריך לרצות אותם, כדי לרצות אותם הוא צריך להרגיש שזה בשבילו ולא בשבילכם. כרגע, יכול להיות שאתם כל כך רוצים בשבילו, שכל מה שהוא עושה זה להסתגר ולהתגונן בפני הדאגה העמוקה שלכם שנחווית אצלו כחודרנות ושתלטנות למרות שאני בטוחה שזו לא הכוונה שלכם ושאתם בכל לא מרגישים שאתם עושים את זה ולא מבינים מה אני רוצה ממכם.
אם דברי עדיין לא מקובלים עליכם, אולי כדאי שתיגשו להדרכת הורים כדי שמישהו יכיר אתכם בצורה מדוייקת ממה שניתן באינטרנט.
בהצלחה.

שוב תודה רבה, אולי באמת אנו צריכים עם משהו שידריך אותנו.