"פחד נטישה"

שלום אילנה
נראה שלפחות חלק מהתנהגותו של בנך הוא כתוצאה מהטראומה (הבלתי נמנעת) של הניתוח. הייתי מציעה לומר לו משהו בנוסח: "מאז שהיית בביה"ח, אני שמה לב שאתה נורא צריך אותי בקרבתך כל הזמן, ולא רוצה להשיאר לבד". הידיעה שלו שאת מתבוננת על המתרחש בעולמו הפנימי תקל עליו מאוד.
אני מציעה להניח לו בינתיים לגבי כל ההסתגלויות האחרות והחוגים ולתת לו זמן להתגבר על כל קושי בעיתו. נראה לי שכרגע הוא עדיין בשלב רגרסיבי שלאחר הניתוח ולכן התנהגותו אינה תואמת את גילו. יש להתייחס לכך בהתאם ולהבין שהוא אינו יכול להתמודד כרגע עם המצופה מילדים בגילו, שלא שכבו חודש בביה"ח.
בברכה,
שרון באומל
פסיכולוגית קלינית