המלצה על פסיכולוג/ית ילדים

שלום קובי
איזה אבחון? (דידקטי? פסיכו-דידקטי? פסיכו-דיאגנוסטי?) ובאיזה איזור בארץ?

זה העניין ...שאין לנו מושג....יועצת ביה"ס המליצה לעשות מבחן "טובה" אבל אנחנו לא מוכנים לתת לו ריטלין, ככה שהמבחן הזה מבחינתנו מיותר.
אודה לך אם תוכל/י להכווין אותנו לאיזה כיוון עלינו לעשות לו איבחון, אספר בקצרה על ה"סיפטומים":
קשיים בהכנת שיעורי הבית- כרוך בבכי.
התעקשות שאחד מאיתנו ישהה במחיצתו במהלך הכנת השיעורים.
דעתו יכולה להיות מוסחת מגורמים חיצוניים
לאחר קבלת הסברים על מטלה כלשהיי, עדין לא יודע מה עליו לעשות.
מתעייף מלקרוא למרות שמעוניין לקרוא.
ילד מסודר ואחראי
לגמרי לא היפראקטיבי.
ביישן/מופנם
מאד אמוציונלי- מלווה בבכי לעתים קרובות.
דורש (ומקבל) הרבה חיבוקים ונשיקות
"דימוי עצמי נמוך"- מפחד מכישלונות.

שלום לך שוב קובי.
מצטערת על זמן המתנה ארוך, וזאת עקב קשיים טכניים.
הייתי ממליצה במקרה המתואר או על אבחון דידקטי, דהיינו, אבחון לאיתור ליקויי למידה (התעייפות בזמן קריאה; קושי בהבנת מטלות וכו'). אני ממליצה לעשות אבחון כזה אצל מומחית לליקויי למידה, כדי שיהיה אפשר לחשוב עימה יחד, לאחר האבחון, על הרכבת מערכת תמיכה לימודית ולמידת אסטרטגיות למידה.
אם אתה חש שהקשיים נובעים או מושפעים מקשיים רגשיים, הייתי מנסה לעשות אבחון פסיכולוגי, הכולל בתוכו גם אבחון של יכולות וקשיים לימודיים, אבל בטווח מצומצם, כשהדגש הוא על התחום הרגשי.
אם אתה שואל את דעתי, נשמע לי ממכתבך שעדיף להתחיל מאבחון דידקטי, שם נראה לי שנמצא מוקד קושי, שיכול גם להשפיע על המופנמות וחוסר הביטחון, וברגע שתעזרו לילד ללמוד, התחומים האחרים ישתפרו בהדרגה גם כן. אם המאבחנת הדידקטית תחשוב שהקשיים הרגשיים ניכרים, תמיד אפשר לעשות השלמה לאבחון פסיכולוגי.