חבורות בגן

לא קיבלתי תשובה......

מרינה שלום,
יש שני חלקים לתשובתי - ראשית, במידה ויש בגן חבורות של ילדים, והתנהגויות של דחייה ומניפולציות, זה עניין לערב בו את הגננת, שתטפל בנושא ברמה הכללית יותר. שנית, ובמקביל - הבן שלך נחשף בהדרגה לעולם החברתי, שהוא עולם מורכב מאוד שלא תמיד קל בו; יש ילדים/אנשים שאוהבים אותך יותר ופחות, לא תמיד רוצים בך, ולפעמים את/ה לא נמשך לאחרים. אני חושבת שהפתרון שנתת לבנך הוא פתרון נהדר - שיארגן סביבו ילדים שנוח לו איתם והם יותר עקביים מבחינת ההתנהגות שלהם, פחות לא צפויים ומעליבים. אולם חשוב גם להעביר לו - כמובן בשפה ובצורה שמתאימה לגילו - שאנחנו לא יכולים לשלוט על מה שאחרים עושים ורוצים, אלא רק על עצמנו. ואם לא רוצים אותו, זה לא בהכרח קשור בו (כמובן, שוב, במלים שהוא יבין).
לגבי אמירתו לכם - טבעי שאם הוא עובר דחייה במקום מסוים ומרגיש כתוצאה חלש ובודד, הוא ינסה לעשות זאת לדמויות קרובות. התגובה שלכם צריכה להיות מאוד עניינית ולא-נעלבת, וחשוב להדגיש שאצלכם הוא תמיד "אחד מהחבר'ה". הייתי אומרת משהו בסגנון: "אני אמא/אבא שלך, ותמיד נהיה ביחד; אתה לא חייב להיות חבר שלי אבל אתה תמיד הבן שלי".
שירי