אני תמיד רוצה להיות ראשון

סי שלום,
הבן שלך, כפי שמצופה בגילו, מבין את קטנותו והיותו בסה"כ ילד קטן בעולם גדול. זו הכרה מאוד מתסכלת לילדים, והיא טבעית. התגובה שלו היא גם טבעית ואופיינית לגיל ארבע - ניסיון להפעיל שליטה על הסביבה, שתגרום לו להרגיש יותר בעל משמעות ובעל יכולת לקבוע דברים לגבי עצמו והעולם. בעיניי, זה הדבר העיקרי שמשותף להתנהגויות שציינת - ניסיון לשלוט במזג האוויר, רצון להיות הראשון והמשמעותי במשפחה. לגבי עניינים קונקרטיים כמו התארגנות בבוקר, בוודאי שאפשר להסביר לו את העובדה שאם לא ישתף פעולה, אז תפני לאחותו ותתחילי בה. וכמובן לא לקבל את הצעקות והתנהגויות שאינן מתאימות. חשוב במקביל לתת לו אחריויות של גדול יותר - למשל, לתת לו ללבוש חלק מהבגדים לבד ולהחמיא לו; לומר לו: "אתה גדול ולכן פניתי אליה, כי אתה כבר יודע לנעול סנדלים בעצמך"... וכדומה.
לגבי הבקשה להביא את החורף, בעיניי זו בקשה מקסימה, ומבטאת משאלה של הילד שהעולם יהיה כפי שמתאים לו. אפשר יותר לצחוק ו"לשחק" עם הבקשה, לדמיין מה עוד נבקש מהעולם, לחשוב איך אפשר לקרר את עצמנו בכל אופן, להסביר על מחזוריות העונות וכדומה. ברור שלא הכל נעשה בבוקר כשמתארגנים, אבל זו דרך להתייחס לרצון שלו שהעולם יהיה כמו שהוא רוצה - ואת הרצון הזה אפשר להבין, והוא לגיטימי.
שירי