גמילה מחיתולים

שלום
קראתי באתרך את הקטע לגבי גמילה שמתחיל ב "הגיע הגיל והילד מראה סימני הבשלה לגמילה".
מה הם סימנים אלו?
בתי בת שנתיים וחצי ולפני כארבעה חודשים התחלנו תהליך גמילה כשהגננת בעיקרון הובילה אותו. זה לקח שלושה נסיונות של הורדת החיתול לנסיון במשך שעות הגן והחזרת החיתול למשך כשבועיים (מפאת חוסר מוכנות). בפעם השלישית זה "תפס" והמשכנו להיות בלי חיתול בבית.
ב 9 שעות הגן - הגיעה למצב של בלי פספוסים בפיפי בכלל (כולל שנת צהריים ללא חיתול) וקקי בתחתונים. ואחר הצהריים בבית לפעמים שירותים לפעמים פספוסים ללא חוקיות כלשהיא.
יצאנו לחופשת הקיץ (+אחות בת חצי שנה בבית) ולאחר כשבועיים,למרות נסיונותינו (תזכורות, מתן עצמאות מלאה בהליכה לשירותים-ללא תזכורות,קריאת ספרים, הצעת פרסים והמון חיזוקים חיוביים) "נמחקה" הגמילה ושבנו בלית ברירה ללבישת חיתול כל הזמן (זה הגיע למצב שכל הצרכים נעשו בלי שום שליטה). אני מאוד מוטרדת מהשאלה האם התהליך היה פגום ואולי נגרם לילדה נזק (בלי חיתול, עם חיתול ושוב בלי ועם - אולי בלבלנו אותה יותר מידי?)
כיום, תחושתי היא, שאין לה את הבשלות (ולכן אני שואלת מה הם סימני הבשלה) היא לא מבקשת יותר מידי להוריד את החיתול (כשהיא כן מבקשת היא נענית אבל ברוב המקרים זה נגמר בפספוס למרות העידוד), לא מטריד אותה במיוחד קקי בחיתול, היא נהנית ללבוש תחתונים אבל לרוב כפריט לבוש מעל החיתול, לפעמים מתלהבת לשבת בשירותים ולפעמים לא מוכנה. היא מתלהבת מקבלת פרס אך עושה רושם שלא ממש מבינה, ודורשת אותו גם כשהיא עושה בחיתול.
אני לא רוצה להלחיץ אותה לגמילה אם היא לא מוכנה עדיין. אומרים להניח לזה, לא לשאול,לא להציע וכשהיא תהיה מוכנה זה יבוא ממנה. האם להפסיק לחלוטין להיות אקטיבית ולחכות רק לבקשה ממנה?
תודה