קנאה בחבר

שלום

בני בן 7 . עד לאחרונה היה לו חבר בכתתו מאד קרוב בלב ובנפש. (שבמקרה הוא גם בן של חברים טובים שלנו) . למרות שחשבנו שכדאי שכל אחד מהם גם יתראה עם חברים נוספים לרוב הם היו נפגשים יחדיו גם אחה"צ וגם במהלך ההפסקות בבי"ס . עם הזמן נוספו חברים נוספים אך לא באותה רמת קירבה. לאחרונה נוצרה קירבה חדשה בין החבר לחבר נוסף. במשולש החדש שנוצר הוא הפך להיות ה - outsider. בימים האחרונים שמנו לב שהילד מאד כועס על המצב החדש. ולא זו בלבד החברים גם כל הזמן מצדדים אחד בשני ורבים איתו ונוצר מצב שבני מרגיש דחוי. ביומיים האחרונים אף גיליתי לפחות על 2 מקרים בהם הרביץ ביוזמתו (וראיתי זאת בשעת הזעם). חשוב לי להדגיש שהילד שלי מאד מאד עדין ומעולם לא הרים יד על אף אחד. גם המורה הופתעה שנאמר לה שהוא מרביץ וחשבה שמדובר בטעות. הילד מתקשה להכיל את הקנאה בזוגיות שנרקמה בין חבריו. כמובן שדיברנו איתו שמה שלא יהיה לא מרביצים. בנוסף לכך המלצנו לו שכדי שיפסיק לקחת דברים לליבו שינסה לשחק ולהתקרב גם לילדים אחרים. ושאם ירגיש שכיף לו עם חבריו הקודמים שיחזור לשחק איתם. אבל לא בכל מחיר - מה שלא עושה לו טוב - שלא יתחנו.
הילד מודה שהוא מקנא וגם הבנו שהוא כ"כ רוצה לחזור לחברות במתכונת הקודמת,שהוא משתדל בצורה מוגזמת להיות איתם ומבקש מהם סליחה בצורה מוגזמת (והם מבחינתם לא מקבלים את הסליחה). לשאלותיי: כיצד ילד בן 7 יכול להתמודד עם קנאה שכזו ומה מומלץ.

אודה לתשובתכם ולהמלצתכם
דורית