מחלה קשה של סבא

שלום טל,
את אכן צודקת, ילדים מרגישים. ולכן כדאי בהדרגתיות למסור להם יותר פרטים. כל אחד בהתאם לגילו. אפשר לספר להם שהוא חולה מאוד, ושיתחיל בקרוב טיפולים ולכן הוא ייראה שונה. ניתן לפרט להם איך הוא ייראה (נשירת שיער למשל) במיוחד מאחר ובלאו הכי הם ייתקלו בזה. לבן הגדול אפשר למסור פרטים יותר מדוייקים לגבי שם המחלה ומהות הטיפולים. אם הם שואלים שאלות נוספות מעבר לפירוט - יש לומר להם את האמת, וללוות אותם ריגשית , כלומר זה לא רק מסירת העובדות שמשנה פה אלא היכולת לדבר על העצב והחששות שהמידע גורם.
כרגע אני מבינה שהוא לא ממש על ערש דווי, ולכן אין לדעתי טעם וסיבה להכין אותם למוות, אלא אם הם שואלים. על כך יש לדבר בשלבים יותר מאוחרים, מהתאור הקצר שהבאת אני לא בטוחה שזה רלוונטי כרגע.
כשזה יהיה רלוונטי, צריך לשקול בהתאם למצב לאפשר להם להיפרד ממנו (אם הוא בהכרה, ואם הוא והם מעוניינים בזה).
נראה לי טל, שאתם ממש לא שם עדיין, אדם שיש לו עוד מספר חודשים וגם מושקעים בו טיפולים, הוא גם אדם שאולי עוד יש תקווה לגביו, יכול להיות שגם אתם המבוגרים קצת מבוהלים ואולי עוד לא עיכלתם את המידע עד הסוף, ולא בטוח שכרגע זה כל כך דרמטי עד שצריכים להיכנס למושגים של "מוות ראשון במשפחה". ייתכן ואתם הולכים להיכנס לשגרת טיפולים וליווי במחלה שתימשך עוד זמן מה, לכן נסו לקחת כל שלב בעיתו ולא לרוץ קדימה מדי.

את מאוד צודקת סמדר, אנחנו המבוגרים מבוהלים מאוד - בעקר משום שהובהר לנו שזה עניין של זמן (אין מרפא למחלה)
הצלחת לעשות לי קצת סדר ולהכנס לפרופורציות, אני אעדכן אותם שלב שלב במינימום המידע הנדרש ואהיה רגישה לתגובתם ושאלותיהם.
תודה