מידע רפואי
פורומים
- קרינה סלולרית, סרטן
- אוסטאופורוזיס
- כושר גופני
- סוכרת נעורים, סוכרת ילדים
- רפואת מטיילים
- השאלת ציוד רפואי, ציוד שיקומי, ציוד אורטופדי
- פילאטיס
- נוירולוגיה, אפילפסיה
- כבדי ראיה, מחלות רשתית, ראיה ירודה
- דלקת פרקים, ראומטולוגיה
- פדיקור
- רפואת כף הרגל - פודיאטריה
- הכנה ללידה, קורס הכנה ללידה
- אימון אישי, קואצ'ינג
- בנות, העצמה נשית
מאמרים וחדשות
יועצים בתחום
טובי פלד
פסיכולוג ילדים ונוער פסיכולוג מומחה בעל קליניקה פרטית. מטפל ומאבחן פעוטות, נוער ומבוגרים. עובד בבתי ספר ובארגונים ציבוריים.ד"ר אליהו סמואל
פסיכותרפיסט ילדים ונוער פסיכותרפיה, פסיכואנליטיקאי. למד רפואה באונ` ת"א, התמחה ברפואת ילדים ובפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. עבד כרופא פסיכיאטר בכיר ברמת חן ובהמשך שימש כמנהל יחידה בגיל הרך. הקים גן לילדים אוטיסטים. מנהל שירות פסיכיאטרי של הילד והמתבגר בב"ח ולפסון. יועץ מערכת החינוך באזור המרכז. עוסק בפרקטיקה פרטית בתחום הפסיכותרפיה בתל אביב בכל הגילאים.
מנהל הפורום

- קושי רגשי עם ילדה בת 4שרון15/05/2010
שלום רב,
בתי בת 4 ,ילדה חכמה וחברותית אך רגישה ונוטה לבכות מכל דבר הכי קטנטן שקורה סביבה. דרך התקשורת שלה לעיתים מייללת,שמשהו לא נראה לי כמו הנעל לוחצת היא "שוברת את הכלים" ומתחילה לבכות,לדבר מתוך יללה ומתעצבנת. אנו מסבירים לה בכל פעם מחדש שלא נדבר איתה בדרך זו ועליה להפסיק לבכות מכל דבר שקורה כי היא ילדה גדולה כבר.
יש לה אח גדול,בוגר,שלא נתקלנו איתו במצבים כאלה אף פעם.
בעלי כבר מאבד מולה סבלנות מהבכי והיללות כל היום בבית, ומדי פעם הוא מפליק לה ונותן לה מכה בטוסיק דבר שלי מאוד קשה איתו.
אנו כבר אובדי עצות ולא יודעים כבר תקופה ארוכה מאוד איך להתמודד וללמד אותה התנהגות אחרת למרות כל ניסיונותינו.
לאחרונה גם הגננת אומרת שכבר 3 פעמים הרביצה לילדים בגן.
שלוקחים לה משחק, או לא משתפים אותה היא מאוד נעלבת ופשוט בוכה \דוחפת\נושכת.
באופן כללי,מדובר בילדה עם שמחת חיים,חברותית.
אשמח לשמוע דרכי התמודדות מול מצבים כאלה כי אני ובעלי כבר ממש בקרשים.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתר קושי ריגשי
סמדר ריינר15/05/2010שלום שרון,
הראה שזו הפכה להיות דרך עיקרית של הילדה להשגת תשומת לב. לכן כדאי לא לתת לה תשומת לב על ההתנהגויות האלה. כשזה קורה , להשתדל לא להתייחס, לא לעשות דרמה, אפילו שזה מעצבן. אם הי אלא תקבל התייחסות לאורך זמן, ל איהיה לה אינטרס להמשיך. במקביל, כדאי מאוד לתת לה הרבה תשומת לב על דברים אחרים, על דברים שהיא מצליחה לעשות, אפילו קטנים ביותר. בנוסף כדאי שתנסו למצוא זמנים במהלך השבוע להקדיש לה לבד, לשחק איתה, לשמוע מה קורה לה בגן, ולטייל איתה וכו'.* המידע המוצג כאן אינו מהווה ייעוץ רפואי או תחליף לו, כל הסתמכות על המידע היא באחריותך בלבד. הגלישה באתר היא בהתאם לתקנון האתרלקביעת תורסגירה
שאלות ותשובות נוספות שעניינו את הגולשים שלנו
ערוץ הבריאות
.jpg)
האם אתם פרפקציוניסטים?
.jpg)
.jpg)
.jpg)






.jpg)
